סוכם מתוך: Elazari-Volcani. “Jewish Colonization in Palestine.”The Annals of the American Academy of Political and Social Science, vol. 164, 1932, pp. 84–94. JSTOR, www.jstor.org/stable/1018961.
הארגון הציוני – ההסתדרות הציונית כוללת את קק"ל וקרן היסוד. הכשרת הישוב, חברה מוגבלת במניות, גם היא תחת פיקוח של ההסתדרות, פועלת כמכשיר רכישת קרקעות של הקק"ל ועבור פרטיים. קק"ל רוכשת ומכשירה את האדמה, ומספקת מי שתיה אך לא להשקיה, וכן יעור. קרן היסוד מספקת למתישבים (settlers) מבנים, מכשור, בקר ותשתית השקיה. העקרונות שלהלן מנחים את ההסתדרות הציונית: (1) האדמה נשארת בבעלות הקק"ל, והמתישב משלם שכירות (חכירה – א"א) עבור השימוש בה; (2) למתישב מוקצית כמות אדמה שהיא לא יותר מיכולתה של משפחה אחת לעבד; (3) האדמה המוקצה היא 25-33 אקרים (Acres) של אדמה כבדה לא מושקית, או 3-3.75 אקרים של אדמת פרדסים מושקית; (4) עלות הציוד למתישב, חוץ מאדמה, צריכה להיות לא גבוהה יותר מ-3,500 דולר; (5) בדרך כלל קבוצות שעבדו כפועלים חקלאים בא"י, ברוב המקרים למשך חמש שנים לפחות, מיושבות; (6) המתיישבים מקבלים בחירה בין שתי צורות התיישבות: קבוצה או מושב.
קרן היסוד השקיעה כ- 10 מליון דולר ברכישה ו-amelioration של אדמה ומי שתיה, יעור ומבנים מסוימים. מתוך סכום זה כ- 7 מליון דולר הוצא על רכישת אדמה. כ- 9 מליון דולר הושקעו ב- 1910. קק"ל מחזיקה כ- 72,000 אקרים, מהם 65,000 אקרים נרכשו בעשור האחרון.
פיק"א החזיקה בסוף המלחמה 93,500 אקרים, ואחרי המלחמה (הכוונה למלחמת העולם הראשונה שהסתיימה ב- 1917 – בית הראשונים) רכשה עוד 21,000, ועוד 10,000 אקרים בחכירה. כ-1.5 מליון דולר הושקעו ברכישת האדמה; 1.25 מליון דולר בייבוש ביצות, טיוב אדמה ואיתור מים; 360 אלף דולר בסלילת כבישים ובקו הרכבת פתח תקוה-לוד ותחנות; 150 אלף דולר בשיקום מטעי יהודה לאחר המלחמה. סך הכל השקיעה פיק"א בארץ ישראל 7.5 מליון לא"י (L.P.) באדמה וביישוב.
בין מושבות פיק"א בשומרון ראויה לציון בנימינה, שהוקמה על אדמת ביצה, שעלות הייבוש שלה הסתכמה ל- 235,000 דולר (ונדרשת השקעה של עוד 50,000 דולר להשלמת הייבוש). נערכו נסיונות בארגון מושבה (colony) זו, אשר תוצאותיהן יהיו בעלות חשיבות למושבות החדשות. יבולים מושקים, צמחים ארומטים ופַרות purebred cows from abroad, modern stalls and modern dairy ומכונות חדשות לקציר, חפירה ויישור הקרקע. יותר מ- 250,000 דולר הוצאו על עבודה מנהלתית וניסויית, וסכום זהה על ציוד של המתיישבים. המתיישבים, בעלי הון עצמי, מתקינים נטיעות מושקות ומפתחים עצי הדר.
פעולה חשובה נוספת של פיק"א בשומרון היא ייסוד פרדס חנה. 93 משפחות איכרים farmers ו-300 פרטיים כבר התיישבו. התכנית היא להושיב 500 משפחות ו-2,000 עובדים באיזור על 5,000 אקרים מושקים. השבחת הקרקע והכנת תשתית להשקיה עלו 65-90 דולר לאקר. הקמת יחידה חקלאית תעלה 6-7 אלף דולר. ההשקעה הכללית בחוות, שהחלק של פיק"א בה הוא 60%, תסתכם ב-1.5 מליון דולר, כך שסך כל ההשקעה תגיע ל- 5 מליון דולר.
נוסף על מה שנסקר לעיל, פיק"א יישבה מאז המלחמה (מלחה"ע הראשונה, הסתיימה בשנת 1917 – א.א.) במושבות חדשות או בהגדלת המושבות הוותיקות 150 משפחות במשק מעורב ו-50 משפחות באדמות מטעים, ותשתיות הוכנו להתיישבות של עוד 1,000 משפחות.
הון פרטי לא מאורגן
מושקע בעיקר בפרדסים ובהיקפים קטנים משמעותית ממה שנסקר לעיל במשק מעורב המורכב מפרדס, מוצרי חלב, truck farming and aviculture. אל מול 600 חוות מטעים plantation farms ב- 10 מושבות מטעים לפני עשר שנים, קיימות עכשיו 1,347 ב- 34 מושבות. תחום ההדרים גדל מ- 2,500 אקרים ל- 17,500 אקרים. השטח הנטוע לפני עשר שנים היה 27,675 אקרים, וכיום – 51,500 אקרים. האוכלוסיה במושבות המטעים גדלה מ- 5,654 ל- 21,977.
להלן המאמר מתאר את השינוי במשק הפלחה ומעבר ממשק של דגנים למשק מעורב עם מוצרי חלב ועוד.
התישבות בחגורת הפרדסים
בעיקר לאורך החוף. בסוף המלחמה 80% משטח המטעים היו מטעים לא מושקים: גפנים, שקדים, זיתים. שטח הפרדסים היהודי גדל מפחות מ- 2,500 אקרים ליותר מ- 16,500 אקרים, שכמעט מחציתם כבר מניבים פרי, ושטח זה הולך וגדל. הכרמים, עצי השקדים ואקליפטוסים עברו תהליך ארוך של הסתגלות. הידע של הפרדסנות מיובא בעיקר מקליפורניה. מיכון נכנס לפרדס ומגדיל את הרווחיות משום שהוא מקטין את הוצאות הכשרת השטח ומגדיל את תנובת העצים ע"י דילול הפרדס ובאמצעים אחרים.
סיכמה: אירית אורן, אוגוסט 2017