חדשות אחרונות

  • ספורט. תערוכה על הספורט במושבה.
  • דף חדש: אברי הברון (היילברון) – זכרונות

בי"ס עממי – ממלכתי "אלונים"

ביה"ס הראשון בפרדס חנה. עד קום המדינה למדו בו במשותף חילונים ודתיים. הלימודים החלו בשנת 1930 ומאחר ולא היה מבנה לבית הספר, תלמידי כיתות א'-ב' למדו במבנה גן הילדים (כיום: בית הראשונים), ויתר התלמידים למדו בחדרים שכורים בבתי פיק"א.
בשנת 1932 עברו התלמידים למבנה שנבנה עבור ביה"ס (המבנה שלאורך דרך הנדיב)
עניני החינוך במושבה טופלו ע"י  ועד מפקח שמנה שלושה אנשים שנבחרו ע"י ההורים באסיפה כללית ומומנו ע"י הועד והמועצה המקומיים. עם קום המדינה, בהוראת הממשלה, הוקמו בתי ספר לחינוך ממלכתי-דתי וכך גם במושבה פרדס חנה.
בביה"ס פעל מועדון חקלאי שהוקם ונוהל ע"י מר זלו בן-יעקב.
בשנות ה-40 נקלטו בביה"ס ילדים עולים מתימן וממקומות שונים בעולם.
החגיגות בביה"ס נערכו בשיתוף עם הישוב כולו.
ב-15.1.47  במלאת 15 שנה לאגודה הצרכנית הם העניקו לביה"ס פסנתר מסוג חדיש.

ביה"ס ממלכתי-דתי "ישורון"

לאחר קום המדינה פנו תושבים בבקשה לפתוח בי"ס לזרם "המזרחי". ראשית דרכו היתה במבנה שנשכר למטרה זו בבית הפועל המזרחי. בשנת 1949 למדו בו 69 תלמידים מכיתה א' עד ח'. בשנת 1950 פנתה מועצת פרדס חנה למשרד החינוך בבקשה לסייע בבניית בית ספר. ב-18.7.51 הונחה אבן הפינה לביה"ס. ב-1953 החלו הלימודים במבנה החדש.
לביה"ס ניתן השם "ישורון" הגזור מהשורש י.ש.ר שביטא את מטרת החינוך ליושר, אמת והגינות.

ביה"ס ממלכתי "מרחבים"

נוסד בשנת 1957 במערב המושבה, בלב השכונות החדשות שנבנו עבור העולים שנקלטו במושבה.
בביה"ס מסעדה המספקת ארוחת צהרים, חדר טבע, ספריה ומרכזיה פדגוגית וכן מועדון בשם "מועדון רות".
ב-18.12.1957 נערכה מסיבת חנוכת ביה"ס. גב' יהודית קליגר היתה המנהלת הראשונה של ביה"ס.

ביה"ס ממלכתי-דתי ממלכתי "שילה"

נוסד בשנת 1964 בשכונת עמידר.
בביה"ס הונהג יום לימודים ארוך ופועלת בו ספריה.

בי"ס ממלכתי "שרת"

קליטת עליה במושבה יצרה את הצורך בפתיחת בי"ס ממלכתי נוסף במערב המושבה.
ביה"ס נוסד בשנת 1965 בשכונת עמידר.
בית הספר קרוי ע"ש משה שרת.

בית ספר תיכון אזורי

בשנת 1954 החלו לדון בפתיחת סניף לביה"ס התיכון בחדרה. וב-25.7.1954 החלה ההרשמה לביה"ס. מיקומו הזמני היה בבית מאיר ברח' 800 (לימים "דרך הנדיב"). ביה"ס הוקם עפ"י דרישת ההורים שהיו מעוניינים לתת לילדיהם חינוך תיכוני בלתי מוגדר למקצוע מסוים, כלומר לא חקלאי.

בשנתו הראשונה כלל ביה"ס כיתה אחת – כיתה ט'. בשנת 1955 היו בו שתי כיתות ט' ו-י' סה"כ 36 תלמידים שלמדו במבנה של בית הפועלים הישן. בשנת 1959 יסדו המועצות המקומיות פרדס חנה-כרכור, בנימינה, זיכרון יעקב וגבעת עדה, איגוד ערים לחינוך על-יסודי .
מגמות הלימוד היו: עיונית, ריאלית, לבורנטיות.
בשנת 1977 התמזג ביה"ס האזורי עם ביה"ס החקלאי.

ביה"ס תיכון מקצועי דתי לבנות ע"ש אלישבע מיכאל

ביה"ס הוקם ע"י המועצות המקומיות גבעת עדה, זכרון יעקב, כרכור ופרדס חנה בשיתוף עם תנועת האשה הדתית לאומית ללימודים תלת שנתיים. נפתח בשנת 1966.
ביה"ס כוללני מכיל מגמות מקצועיות ועיוניות.
בשנת תשל"ג (1972-73) נוספה לו חטיבת ביניים.
בשנת תשמ"ט (1988-89) היו מגמות הלימוד: עיונית, תורנית, ביולוגית, מזכירות, מחשבים, פקידות, אירוח, משק בית, מלונאות וסיעוד.

ביה"ס התיכון החקלאי פרדס חנה

נוסד ב-1934 ביוזמתם של שלושה: ד"ר ארתור בירם, מנהל ביה"ס הריאלי בחיפה. ד"ר זאב ברין, רופא ואיכר מחדרה ומשה סמילנסקי, פרדסן וסופר מרחובות ובשיתוף עם התאחדות האיכרים.

המטרה היתה לגדל חקלאים משכילים שיוכלו להוביל את החקלאות במדינת ישראל שבדרך. שילוב בין השכלה כללית לעבודה חקלאית. ברוח זו נקבעו גם שני הפסוקים בכניסה לבנין הראשי של ביה"ס: "טוב לגבר כי ישא עול נעוריו" (ספר איכה) ו-"אם חקלאות כאן מולדת כאן" (משה סמילנסקי)

ב-23.10.1934 נפתח רשמית ביה"ס במקומו הזמני בחוות "מגד" ובאוקטובר 1936, לאחר שהוקמו מבני המשק ביה"ס, עבר המוסד למקומו הנוכחי.
בביה"ס למדו ועבדו 5 שנים, מכיתה א'-ה' (ט'-יג').
ניגשו לבחינות בגרות ובנוסף גם לבחינות עיוניות ומעשיות בענפי המשק השונים בהם כל תלמיד בחר להתמחות.
המשק כלל בזמנו: פרדס, עצי פרי, כרם, משתלות, עצי נוי, ירקות, מספוא וחציר, רפת, לול ומכוורת.
בבית הספר למדו תלמידי פנימייה (רק לבנים) ותלמידים חיצוניים (בנים ובנות) מישובי הסביבה.
אחרי קום המדינה ביה"ס עבר למתכונת של 4 שנות לימוד והפנימייה פתחה שעריה גם לבנות.

מדרשית נועם

מוסד תורני שנוסד ב-1945 ע"י תנועת המזרחי בא"י. היה זה ניסיון ראשון לשלב לימודים תורניים של ישיבה עם הוראת המקצועות הכלליים הנלמדים בבתי הספר התיכוניים.
תלמידי המדרשייה מכל רחבי הארץ.
ב-9.4.1953 הונחה אבן הפינה לקרית המדרשיה.
ב-21.10.1958 חגגו את חנוכת אגף הכיתות. המדרשיה היתה ניסיון מוצלח לאחד את החינוך התיכוני הרגיל עם החינוך התורני למדו בו תלמידים מרחבי הארץ ומחו"ל.
בשנת 1963 עדיין לא היה בניין מתאים.
בשנת 1964 הונחה אבן הפינה לבנין בית הכנסת אשר נחנך ב- 21.12.1965.
המבנה כלל: 2 כיתות לימוד, 3 כיתות מעבדה, אולם בחינות, חדר מורים, 2 חדרי הנהלה, 2 חדרי מזכירות, 2 חדרי מחנכי פנימייה, חדר ארכיון, מקלט.
בשנת 1969 הופיעה מקהלת המדרשיה בטקס האיחוד של פרדס-חנה עם כרכור.
ב-1976 נחנך אולם העיון בספריה ע"ש הבוגרים שנפלו במערכות ישראל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בית ספר ממלכתי כרכור

נוסד בשנת 1927.
הבנין הראשון נבנה בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20. המגרש לבנין הושג מאחוזת לונדון.
בשנת 1934 הונחה אבן הפינה בחצר בית אחוזה. בשנת 1935 מנה ביה"ס 50 תלמידים
ב-7 מחלקות.
בביה"ס למדו גם ילדי גן השומרון, אין עירון וכפר פינס. עד לסיום הבניה של ביה"ס הוא נדד
מבית שכור אחד למשנהו. כדי לבנות את ביה"ס נאספו תרומות לבנין ולרכישת ציוד לימודי כולל ספרים לספרייה.
ב- 9.5.1945 ציינו בביה"ס התאספו כל תושבי כרכור.
בשנת 1946 הורחב בנין ביה"ס בעוד 4 כיתות.

בי"ס ממלכתי דתי "מורשה"

נוסד בשנת 1950 בכרכור.
בתחילה התמקם בבית אריזה ישן ורעוע בתוך אחד הפרדסים שבקרבת מעברת כרכור. לאחר שנתיים נשכרו חדרים פרטיים בשכונה נווה פרדסים . עם חיסול המעברה הוחל בבניית ביה"ס על הגבעה בשכונת נווה אפרים. בנוסף ללימודים הסדירים פועלים בביה"ס חוגים: ציור, מוזיקה, טעמי המקרא, לשון ויהדות.