חדשות אחרונות

תולדות פרדס-חנה

פרדס חנה הוקמה בשנת 1929. על תהליך הרכישה של האדמות ומיפויין מספר מוסה לרנר בזכרונותיו.  פיק"א תכננה מושבת פרדסנים שתושביה מן המעמד הבינוני יעסקו בחקלאות. בשנותיה הראשונות עבדו כל המתיישבים בפרדסים ובמשקי העזר. הוקמו בית הפקידות (היום: בית האכר), גן ילדים (היום: בית הראשונים) ובית ועד (היום: משרדי מחלקת איכות הסביבה והרבנות). כעבור שנים מספר תרמה הברונית עדה רוטשילד את בית הכנסת הגדול.

בין המתיישבים היו בעלי חזון ויוזמה, ובמושבה קמו בתי חרושת ובתי מלאכה, והתיישבו בה בעלי מלאכה ממקצועות שונים. שנים אחדות לאחר הקמתה, במחצית שנות ה-30 החלו להגיע לארץ ה"ייקים" (העליה החמישית). רבים מהם נקלטו במושבה והיתה להם השפעה עמוקה על התפתחותה האנושית, התרבותית והכלכלית. באותה עת נפתחו גם מספר מקומות בילוי, בתי קפה ובתי מלון.
קליטת עליה
: בשנות המנדט הבריטי היתה המושבה מוקפת בשני מחנות צבא. עם סיום המנדט פונה מחנה 87 בצפון המושבה, ובשטחו הוקם בית עולים, אשר דרכו עברו עשרות אלפי עולים חדשים בשנות ה- 50. חלק מהעולים שהגיעו לארץ נקלטו למעברת פרדס חנה, ומשם עברו לבתים ודירות במושבה. במושבה קמו מפעלים שונים, שהיוו מקור פרנסה למשפחות רבות. קליטת עליה זו היתה סימן לבאות, ואחרי קום המדינה קלטה פרדס חנה עולים רבים בתקופות שונות.
פרדס חנה הושתתה על עבודה עברית.
תקציב החינוך, גם בשנותיה הראשונות וגם בשנים הקשות, היה תמיד גבוה מתקציב הבטחון. הוקמו בה גני ילדים, בתי ספר, בית הספר החקלאי ומדרשית נועם, וכן מוסדות ילדים ונוער.

את ראשי המועצה של המושבה – ראו כאן.

שנהיה בריאים – על הרופא שבא רכוב, על האחות הראשונה, ועל התהוות מוסדות הבריאות השונים בפרדס חנה.

על הספריה  והמתנ"ס במושבה.

שכונותיה השונות של פרדס חנה לפני קום המדינה, אחרי קום המדינה, ואחרי איחוד המושבות ב- 1969.

זכרונות ראשונים

הכשרת קבוצים צעירים

השלטון המקומי

בתי כנסת ושרותי דת

בתי ספר

אירועים חגיגיים במושבה