חדשות אחרונות

חרוזים על תל צבי

"כעין הסבר לחרוזים על תל צבי:  שנת 1932, תקופת המשבר העולמי, הוכרז על "התישבות האלף" בארץ. בפרדס חנה, החברה המיישבת, פיק"א, בנתה בהתישבות שלה את הבתים. הפעם להקמת תל-צבי בנה את הבתים בנק משכנתאות ואשראי שבראשו עמד מנהל עיני מול. השכונה על-שם הנרי צבי פרנק, ממנהלי פיק"א הראשיים, נקראה הרבה זמן, משום מה, "שכונת מול". הבתים היו קטנים. הרפת, בנין משותף לשני שכנים שקיר מפריד באמצע, ובחלק הקדמי של הרפת "הדביקו" מקלחת לשני השכנים עם קיר מפריד ("תענוג" ברוחות הקרים בחורף לצאת ממקלחת ת הבית הנמצא במרחק כ- 20 מטר…).
עשרה בתים בשורה אחת גבלו עם מגרשי המתישבים הראשונים. חמישה עשר בתים נבנו על ידי מגד. מאחר והעשרה עבדו בחברת פיק"א והיו להם ענינים וקשרים אחרים מאשר לחמישה עשר שעבדו בחב' "יפו פלנטשיין", וכדי "להבדיל" ביניהם, קראו ל- 15 תל צבי דרומית ולעשרה – תל צבי צפונית. היו גם שני "ועדים" נפרדים. בין המשתכנים-מתישבים היו גם רוווקים.
ביאור קיצורים המופיעים בשיר: בעזה"ש – בעזרת השם; הו"ח – הלואה וחסכון; קמ"ח – קופת מלוה חסכון; גמ"ח – קרן גמילות חסדים
הגשרים הנזכרים בשיר היו עשויים מקורות עץ מכוסים בקרשים שנשברו לעתים.

פרדס חנה, סיון תרצ"ח (1938), אשר לוטן
במארס 1932 נכנסו המתישבים לבתיהם בתל צבי. ואז נכתבו והוקראו החרוזים: "תל צבי"

חולות, רק חולות וחולות
סביב הושלך הס, שממה…
רק יללת התנים הנוגה
משסעת לפרקים הדממה
בשטחי "רביה" 1925.

חרוזים סתם כך
למושבתנו פ"ח
לפנים "רביה"
תשע שנים להווסדה

במושבתנו יש הכל,
חמרה, סמרה, חילפה, חול.
שדרה, חורשה, אמפיתיאטרון,
קפה, קפה ובית מלון,
יש בה כל מיני רחובות,
ועד היום חסרי שמות…

אך אל דאגה! ובכל זאת
קוראים: "חמש"ו "שמונה מאות"
מכל עבר ומכל הרוחות
מוקפה היא שכונות שכונות.
"תל" "תלים" מכל צד,
ולכל "תל" יש לו "ועד"…

תל צבי צפון, ת"צ דרום,
מגד ותל שלום
"גוש צפון" ו"גוש דרום"
כך המנהג הוא עד היום.
במושבתנו יש גם "מושב"
מספר חבריו אחד וכף.

"רחוב חמש מאות" – כיום:
רחוב הדקלים.
"רחוב שמונה מאות" – כיום:
דרך הנדיב.
"רחוב הראשונים" נקראה גם:
"שכונת הפועלים".

ואת זאת, רבותי, אין לשכוח!
הסדר אצלינו כבתיבת נח…
בן אדם, הן תבין,
שניים-שניים מכל מין

בעזה"ש, בנק הלו"ח,
במושבתנו אך נפתח,
ולמחרתו יש בפ"ח –
עזר כנגד: בנק קס"ח

"עזרה סוציאלית" רק נוסדה במקום,
ולקרן גמ"ח נתבקשנו לתרום.
מספרה נפתחה –
לעומתה שניה.

"לשפתנו" הגרמנית
בת-לויה: הרומנית
(הגדילו הסנדלרים לעשות,
כן ירבו! שני זוגות!)

מושבתנו – כולה פרדס,
אך אל תבוזו גם לעז,
כי "דוברי"מה, בעלי זקן,
לחמישים הגיעו כאן

(חצי מאה – וזכות בחירה
ידרשו כולם – במהרה…)
הקורא שים נא לב, וזגח,
את התיש אל תשכל!

במחלבה – שפע גדול.
"חלב ותוצרת בזיל הזול!"
מודיע הכרוז לכל אפסיים!
"חלב שתו במקום המים!"

כי מים רק שלוש פעמים
במשך השבוע מזרימים.
"החברה המיישבת"
למושבתנו מאד דואגת
מים-מים ובשפע רב
מכל ברז טיף, טיף, טף…

בראש כל חודש מסי הוועד
זורמים בסך (?) לכל צד
והקופה מלאה מז-אל זן…
ושלום ושלוה במועצתנו כאן.

רק לפעמים: לוח השלחן
עת "יעלה" החום יהפוך לקרבן…
יש במושבתנו גשר וגשרים
(הרשמו ב"חברת ביטוח תיירים"!)

בדרוך עליהם אשה או איש
הקרשים יוצאים ב"הורה" חיש…
מושבתנו היא כליל תפארת,
(כל "פגם" בה רק כזרת…)
בסך הכל כבת "טית"
ילדה תמימה בלי כל חטא

קומו אחרים, עמדו דום!
כי הגיעה עד הלום!
(אמנם יש רק "הפרדס"
ולעת עתה מתקימים בנס…)

אך בהגיעה לגיל "בת כף"
יעלה מחיר תפוחי הזהב.
כל תיבה – בשילינגים עשרים!
ואז אין בה דל – כולם עשירים!

לפועל שני גרושים בעד כל בור
ובלשכת העבודה אין כל חור!
במושבה מגרש ריק? הס מלהזכיר
שאלו נא את פי המזכיר

ומתי בתים חדשים! הבט נא, שור:
היש עוד בפרדס חנה אדמות בור?
כולה גן פורח, שופעת מים
קומו, חברים, נשתה לחיים!
ובקול רם נכריזה ונודיע:
ביובלה – עד מסילת הברזל תגיע!!!