פרימן יעקב ושושנה

סיפור המשפחה

ב-י' באלול תרנ"ו נישאו יוסף פרימן וחנה (לבית נוטֶלְס) בעיר בָּלְטָה שבאוקראינה, ועברו להתגורר באודסה, שהיתה ידועה בקהילה יהודית גדולה, משכילה ובעלת תרבות. יוסף השתלב בעסקי הקהילה, היה ציוני בכל רמ"ח אבריו, ושאף לעלות ארצה. פרנסתו היתה מבית חרושת ללכה שפתח, ויחד עם זאת עסק בעניני ציבור, גמילות חסדים, ומפגשים עם סופרים ומשכילים יהודים. יוסף היה ידידם של קלויזנר, ביאליק, אחד העם, דובנוב ועוד אנשי שם, כולם ציונים ופועלים למען ארץ ישראל.
בשנת תרנ"ז נולד בנם הבכור, יעקב, אחריו נולדה בתם רחל (לוסיה) ואחריה בתם הצעירה פולה (פנינה). ילדיהם למדו בבתי ספר רוסים אך בבית קיבלו חינוך עברי על-ידי מורה שהיה מלמד אותם את השפה העברית, תנ"ך, ספרות עברית וכו'.
בשנת 1919 עלה יוסף, בנו יעקב ובתו פולה על האניה "רוסלאן", שפתחה את העליה השלישית ועליה מיטב המשפחות מאודסה. האם חנה והבת רחל נשארו בחו"ל עד שרחל סיימה את לימודי הרפואה באודסה, והגיעו בעקבות משפחתן כעבור שנה וחצי. בתחילה גרה משפחת פרימן בתל אביב, וגם כאן יוסף עסק בעניני ציבור וגמילות חסדים, הקים את "מושב זקנים" ברח' יבנה בתל אביב, היה בוועד, תמך ועזר ובייסוד "עונג שבת". לפרנסתו עבד כסוכן שמן של בית חרושת "עתיד" של משפחת וילבושביץ, שהפך מאוחר יותר לבית החרושת "שמן".
בשנת 1932 מכר יוסף את ביתו בתל אביב ורכש מהקרן הקיימת לישראל אדמות במושבה כרכור, כדי להגשים את מטרתו לגאול אדמות ולישב את הארץ.
יעקב פרימן סיים תיכון באודסה, ולאחר שעלה ארצה נשלח לבלגיה לעיר גֶנְט עם עוד חברים בני ידידים ללמוד הנדסה. כשחזר הועיד אותו אביו לבוא לכרכור לטפל באדמות שקנה ולעסוק בחקלאות. כך הגיע יעקב לכרכור, בנה צריף ברחוב המושב, הגובל עם בתי תושבי המושב.
משפחתה של שושנה (רייזל) קובנסקי באה מליטה, מהעיירה קיברט שעל הגבול הגרמני, מול העיר איטקון שמעבר לנהר. אביה אברהם היה סוחר ואיש מכובד, שנפטר בקניגסברג בגרמניה תוך כדי ניתוח אזניים. אמה, אלקה, היתה עקרת בית כנהוג בימים ההם. אברהם ואלקה נישאו ובנו את ביתם בקיבָּרְט, ליטא. שושנה היתה אחת מתשעה ילדים (6 בנים ו-3 בנות). בבית קיבלו הילדים חינוך ציוני עם זיקה לארץ ישראל, למדו בבתי ספר עבריים כמו "תרבות" ואחרים. בבגרותם חלק מהילדים היגרו לארצות הבית, וחלק עלה לארץ. הילדים הצעירים היו חברים בתנועת "השומר הצעיר".
כשמלאו לשושנה 21 היא היגרה לארצות הברית, כשהיא מצטרפת לאחד מאחיה ולבני משפחה אחרים. היא התאקלמה שם יפה, עבדה בבית חרושת לטקסטיל ואף קיבלה אזרחות אמריקנית.
אחותה הגדולה של שושנה, בתיה, נישאה בארץ ל-א.ד. בדש ובאה איתו לכרכור. בשנת 1933 נולדה לבתיה ו-א.ד. בדש בתם השלישית תמי, אחות לחנה ולדליה. שושנה החליטה לחגוג את הפסח בארץ ישראל בבית אחותה ולהכיר את שלושת אחיניותיה הקטנות. היא הגיעה לביקור בערב פסח 1933. בביקורה הכירה שושנה את יעקב פרימן, האהבה צמחה, ניו יורק נשכחה, ובשנת 1937 נערכה ביניהם חתונה.
יוסף ושושנה בנו את ביתם בכרכור, וכאן נולדו שתי בנותיהם: עדנה וחנה. עדנה בוגרת בית הספר העממי בכרכור, תיכון חדרה ואוניברסיטת בר אילן, עסקה בחינוך וגרה בכרכור. חנה בוגרת בית הספר העממי בכרכור, תיכון בסמ"ת והטכניון בחיפה. היא שירתה שנים רבות כקצינה בחיל האויר, וגרה בגבעתיים.

ב-י' באלול תרנ"ו נישאו יוסף פרימן וחנה (לבית נוטֶלְס) בעיר בָּלְטָה שבאוקראינה, ועברו להתגורר באודסה, שהיתה ידועה בקהילה יהודית גדולה, משכילה ובעלת תרבות. יוסף השתלב בעסקי הקהילה, היה ציוני בכל רמ"ח אבריו, ושאף לעלות ארצה. פרנסתו היתה מבית חרושת ללכה שפתח, ויחד עם זאת עסק בעניני ציבור, גמילות חסדים, ומפגשים עם סופרים ומשכילים יהודים. יוסף היה ידידם של קלויזנר, ביאליק, אחד העם, דובנוב ועוד אנשי שם, כולם ציונים ופועלים למען ארץ ישראל.
בשנת תרנ"ז נולד בנם הבכור, יעקב, אחריו נולדה בתם רחל (לוסיה) ואחריה בתם הצעירה פולה (פנינה). ילדיהם למדו בבתי ספר רוסים אך בבית קיבלו חינוך עברי על-ידי מורה שהיה מלמד אותם את השפה העברית, תנ"ך, ספרות עברית וכו'.
בשנת 1919 עלה יוסף, בנו יעקב ובתו פולה על האניה "רוסלאן", שפתחה את העליה השלישית ועליה מיטב המשפחות מאודסה. האם חנה והבת רחל נשארו בחו"ל עד שרחל סיימה את לימודי הרפואה באודסה, והגיעו בעקבות משפחתן כעבור שנה וחצי. בתחילה גרה משפחת פרימן בתל אביב, וגם כאן יוסף עסק בעניני ציבור וגמילות חסדים, הקים את "מושב זקנים" ברח' יבנה בתל אביב, היה בוועד, תמך ועזר ובייסוד "עונג שבת". לפרנסתו עבד כסוכן שמן של בית חרושת "עתיד" של משפחת וילבושביץ, שהפך מאוחר יותר לבית החרושת "שמן".
בשנת 1932 מכר יוסף את ביתו בתל אביב ורכש מהקרן הקיימת לישראל אדמות במושבה כרכור, כדי להגשים את מטרתו לגאול אדמות ולישב את הארץ.
יעקב פרימן סיים תיכון באודסה, ולאחר שעלה ארצה נשלח לבלגיה לעיר גֶנְט עם עוד חברים בני ידידים ללמוד הנדסה. כשחזר הועיד אותו אביו לבוא לכרכור לטפל באדמות שקנה ולעסוק בחקלאות. כך הגיע יעקב לכרכור, בנה צריף ברחוב המושב, הגובל עם בתי תושבי המושב.
משפחתה של שושנה (רייזל) קובנסקי באה מליטה, מהעיירה קיברט שעל הגבול הגרמני, מול העיר איטקון שמעבר לנהר. אביה אברהם היה סוחר ואיש מכובד, שנפטר בקניגסברג בגרמניה תוך כדי ניתוח אזניים. אמה, אלקה, היתה עקרת בית כנהוג בימים ההם. אברהם ואלקה נישאו ובנו את ביתם בקיבָּרְט, ליטא. שושנה היתה אחת מתשעה ילדים (6 בנים ו-3 בנות). בבית קיבלו הילדים חינוך ציוני עם זיקה לארץ ישראל, למדו בבתי ספר עבריים כמו "תרבות" ואחרים. בבגרותם חלק מהילדים היגרו לארצות הבית, וחלק עלה לארץ. הילדים הצעירים היו חברים בתנועת "השומר הצעיר".
כשמלאו לשושנה 21 היא היגרה לארצות הברית, כשהיא מצטרפת לאחד מאחיה ולבני משפחה אחרים. היא התאקלמה שם יפה, עבדה בבית חרושת לטקסטיל ואף קיבלה אזרחות אמריקנית.
אחותה הגדולה של שושנה, בתיה, נישאה בארץ ל-א.ד. בדש ובאה איתו לכרכור. בשנת 1933 נולדה לבתיה ו-א.ד. בדש בתם השלישית תמי, אחות לחנה ולדליה. שושנה החליטה לחגוג את הפסח בארץ ישראל בבית אחותה ולהכיר את שלושת אחיניותיה הקטנות. היא הגיעה לביקור בערב פסח 1933. בביקורה הכירה שושנה את יעקב פרימן, האהבה צמחה, ניו יורק נשכחה, ובשנת 1937 נערכה ביניהם חתונה.
יוסף ושושנה בנו את ביתם בכרכור, וכאן נולדו שתי בנותיהם: עדנה וחנה. עדנה בוגרת בית הספר העממי בכרכור, תיכון חדרה ואוניברסיטת בר אילן, עסקה בחינוך וגרה בכרכור. חנה בוגרת בית הספר העממי בכרכור, תיכון בסמ"ת והטכניון בחיפה. היא שירתה שנים רבות כקצינה בחיל האויר, וגרה בגבעתיים.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  פרימן יעקב ושושנה