טיקטינר (טמיר) זהבה ובצלאל

סיפור המשפחה

זהבה (ישראליתן) טיקטינר נולדה ב- 1903 עיר סמילסק ברוסיה. עלתה לארץ בגיל 8.
לימים משפחתה בנתה את ביתם על חולות תל-אביב, הבית הראשון ברחוב אלנבי. זהבה למדה בגימנסיה "הרצליה" והיתה פעילה בתנועת הצופים.
לאחר מכן המשיכה לימודיה בבית ספר נהלל של חנה מייזל ולאחר מכן הקימה עם מספר חברות את משק הפועלות בפאתי עפולה, שם הכירה את בצלאל שעבד במקום. לאחר שהות קצרה בחיפה, הגיעו למושבה החדשה פרדס-חנה וקבעו כאן את ביתם ברחוב הדקלים פרדס-חנה (הוא רחוב 500).
מאז ומתמיד הייתה פעילה ומתנדבת בויצ"ו, בעזרה לתלמידים עולים, כיהנה כחברת מועצה ועסקה בחינוך ותרבות.
שני בניה, אהוד וגיורא נולדו והקימו את משפחותיהם, כאן נולדו גם הדור השלישי והרביעי.
בשנת 1996 הלכה לעולמה בשיבה טובה.

בצלאל טיקטינר
נולד ב-1903 בעיר לוסק בפולין.
בגיל 17, עם סיום מלחמת העולם הראשונה ומהפכה ברוסיה החליט מטעמי ציונות לעלות לארץ-ישראל.
במסע ארוך של חצי שנה בדרכים לא דרכים הגיע לקבוצת השרון (בעמק יזרעאל) עבד בסלילת כבישים בעמק יזרעאל, היה מנהל עבודה בהקמת אבן היסוד למבנה בית-חולים ה"עמק" בעפולה וכן בבנייתו.
לאחר נישואיו לזהבה ישראליתן ונדודים בצפון הארץ החליטו להקים את ביתם בפרדס-חנה.
לצד בניית משק חקלאי (לול, דיר, פרדס ומספוא) מצא את פרנסתו בתור קבלן בניין. באוגוסט 1947 עברה המשפחה פוגרום של חיילי הבריטים בביתם.
היה איש "ההגנה", במלחמת העולם השנייה בנה את שדה התעופה "רמת דוד" ואתרים נוספים בארץ.
בשנת 1940 חזר לפולין על מנת להביא את אמו ומשפחתו, אך לא הספיק לעשות זאת והמשפחה נספתה ע"י הנאצים בטבח נוראי.
לימים הקים את חברת "טיקטינר טמיר", עם שני בניו, הקיימת עד היום[1] והעסיקה רבים מתושבי הישוב.
היה איש נעים על הבריות ומתנדב, עסק במתן בסתר, שימש כראש שבט "אלון", שבט הצופים.

[1] בראיון עם גיורא טמיר בשנת 2023 סיפר כי החברה נמכרה "לפני שלש שנים לאלקטרה". ר' כאן.

זהבה (ישראליתן) טיקטינר נולדה 1903 עיר סמילסק ברוסיה. עלתה לארץ בגיל 8.
לימים משפחתה בנתה את ביתם על חולות תל-אביב, הבית הראשון ברחוב אלנבי, למדה בגימנסיה "הרצליה" והייתה פעילה בתנועת הצופים,
המשיכה לימודיה בבית ספר נהלל של חנה מייזל ולאחר מכן הקימה עם מספר חברות את משק הפועלות בפאתי עפולה, שם הכירה את בצלאל שעבד במקום, לאחר שהות קצרה בחיפה, הגיעו למושבה החדשה פרדס-חנה וקבעו כאן את ביתם ברחוב הדקלים פרדס-חנה (הוא רחוב 500 ).
מאז ומתמיד הייתה פעילה ומתנדבת בויצ"ו, בעזרה לתלמידים עולים, כהנה כחברת מועצה ועסקה בחינוך ותרבות.
שני בניה אהוד וגיורא נולדו והקימו את משפחותיהם, כאן נולדו גם הדור השלישי והרביעי.
בשנת 1996 הלכה לעולמה בשיבה טובה.

בצלאל טיקטינר
נולד ב-1903 בעיר לוסק בפולין.
בגיל 17 עם סיום מלחמת העולם הראשונה ומהפכה ברוסיה החליט מטעמי ציונות לעלות לארץ-ישראל.
במסע ארוך של חצי שנה בדרכים לא דרכים הגיע לקבוצת השרון (בעמק יזרעאל) עבד בסלילת כבישים בעמק יזרעאל, היה מנהל עבודה בהקמת אבן היסוד למבנה בית-חולים ה"עמק" בעפולה וכן בבנייתו.
לאחר נישואיו לזהבה ישראליתן ונדודים בצפון הארץ החליטו להקים את ביתם בפרדס-חנה.
לצד בניית משק חקלאי (לול, דיר, פרדס ומספוא) מצא את פרנסתו בתור קבלן בניין , באוגוסט 1947 עברה המשפחה פוגרום של חיילי הבריטים בביתם.
היה איש ההגנה, במלחמת העולם השנייה בנה את שדה התעופה "רמת דוד" ואתרים נוספים בארץ.
בשנת 1940 חזר לפולין על מנת להביא את אימו ומשפחתו, אך לא הספיק לעשות זאת והמשפחה נספתה ע"י הנאצים בטבח נוראי.
לימים הקים את חברת "טיקטינר טמיר", עם שני בניו, הקיימת עד היום והעסיקה רבים מתושבי הישוב.
היה איש נעים על הבריות ומתנדב, עסק במתן בסתר, שימש כראש שבט "אלון", שבט הצופים.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  טיקטינר (טמיר) זהבה ובצלאל