חדשות אחרונות

  • ספורט. תערוכה על הספורט במושבה.
  • דף חדש: אברי הברון (היילברון) – זכרונות

משפחת שליט

מראשוני פרדס-חנה
התישבו בשנת 1928

שמואל (מולא)

1995–1906

ארץ מוצא: ריגה, לטביה
מקצוע: פרדסן

דינה

1990–1906

ארץ מוצא: וילנה, ליטא
מקצוע: מורה לכלכלת בית

סיפור המשפחה

דינה שליט לבית ליבני, בת מנוחה ודוד, נולדה ובאה לארץ בגיל חודשיים מוילנה שבליטא, בשנת 1906. משפחת ליבני (ויסבורד) היתה בין ששים המשפחות הראשונות של מייסדי תל אביב וביתם נבנה ברחוב לילנבלום. אמה של דינה, מנוחה ליבני, הגיעה לארץ בגפה עם חמשת ילדיה, בעוד בעלה דוד נשאר באירופה כדי לעזור בפרנסת המשפחה. מנוחה היתה פעילה חברתית. ימיה הראשונים של תל אביב היו קשים ומלאי תלאות. במלחמת העולם הראשונה, בזמן "הגירוש הגדול" של תושבי תל אביב על ידי התורכים, נאלצה המשפחה לנדוד למושבה הר-טוב. דינה למדה בגימנסיה "הרצליה", וכשסיימה את לימודי התיכון, נסעה, בעצת חנה מייזל מנהלת בית הספר החקלאי בנהלל, ללמוד בלונדון כלכלת בית.
שמואל (מולה) שליט נולד בריגה שבלטביה, בשנת 1906, למשפחת סוחרים עתירי נכסים אשר גורשה מרוסיה לאחר מלחמת העולם הראשונה. ב- 1918, לאחר נדודים של מספר שנים הגיעה המשפחה ללונדון. מולה הושפע מאד מהרוח הציונית של הימים ההם, וב- 1926 עלה לארץ. הוא עבד בפרדסי גוטהילף במושבה רחובות והכשיר עצמו לחקלאות ב"מקווה ישראל".
בשנת 1928 רכש מולה 84 דונם בתל אלון, (על יד פרדס חנה העתידה לקום שנה לאחר מכן), והיה לפרדסן עצמאי כל ימיו. דינה ומולה נישאו ב 1931, ודינה הצטרפה למולה לבית שבנה בתל-אלון.
דינה היתה מורה, פעילת מד"א ב"הגנה", ומעורבת כל חייה בחיי התרבות במושבה. היא נהגה לכתוב לאירועים המשפחתיים והציבוריים, ואף חיברה מחזמר בשם "ארץ הנימוסים". כמורה לכלכלת בית לימדה את בנות המושבה בישול והליכות בית ברוח אירופאית.
לימים הגיעו לפרדס חנה, להתגורר סמוך לדינה, אמה - מנוחה ליבני, ואחיה הצעיר והאהוב - עמנואל. הם גרו ברחוב 800, הוא רחוב הנדיב כיום. מאוחר יותר, במלחמת העולם השניה, נהרג עמנואל בהפצצת האיטלקים את תל אביב.
אדמות תל אלון (כיום דרום פרדס חנה) נרכשו על ידי פיק"א עבור חקלאים עצמאיים, בשנות העשרים של המאה הקודמת. מולה שליט התיישב במקום יחד עם שניים מחבריו - קאופמן שהגיע מקליפורניה, ו-קסלר שהגיע מאנגליה. הם בנו בתיהם באדמת "רביה", והמקום נקרא "תל אלון" על שם האלונים שגדלו בסביבה. הם התבססו על משק "מעורב": עיקרו פרדסים בתוספת משק חי. הם גידלו פרות, תרנגולות וסוסי עבודה (עדיין לא היו טרקטורים). הם ניסו להכניס גידולים חדשים לתקופה ההיא: אבוקדו, מנגו, אפרסמון ואספרגוס. בלב כל משק היתה באר מים להשקיית גידולי השלחין. הבארות היו מתקלקלות לעתים קרובות, ובשנת 1938 החלה חברת המים "השומרון" לספק מים בשפע. לימים הפכה לחברת "מקורות".
במלחמת העולם השניה התגייס מולה בצו לאומי לצבא הבריטי. ידיעת שתי השפות: אנגלית ורוסית הפכה אותו חיוני בקשר בין צבאות בנות הברית והוא שירת בגבול איראן רוסיה.
מולה שליט היה עובד אדמה כ- 60 שנה, ותמיד שאף לחידושים במשק. הוא היה הבעלים הראשון בארץ של טרקטור "פורד" על גלגלים (להבדיל מטרקטורים עם שרשראות). הפרדס שלו הושקה בצינורות אלומיניום מסוג "לנינגר" כבר בשנת 1930. אך לא פעם הוא נחל כישלונות..., כך למשל, כאשר ערך ניסיונות בגידולים חדשים לזמן ההוא, כמו תפוחי אדמה.
בתום מלחמת העולם השניה, עם שובו של מולה הביתה, עברה המשפחה להתגורר במגד. הבית בתל אלון היה נטוש, אך מיקומו על אם הדרך בין כרכור לחדרה הפך אותו לבסיס לפעולות "ההגנה".
אדמות המשפחה סביב הבית היו נטועות ומעובדות במשך כל השנים ועד היום הזה. ובשנות השמונים שופץ ויושב מחדש הבית ע"י הבת רותי ובני משפחתה, וכיום מתגורר בו דן השמשוני - נכדם של דינה ומולה שליט.
לדינה ומולה שלושה ילדים ו- 10 נכדים: רוני פיין ז"ל, רותי השמשוני ודודי שליט - כולם נולדו ולמדו בפרדס חנה, בבית הספר היסודי הממלכתי (כיום "אלונים"), ובבית הספר התיכון החקלאי. נכדיהם וכמעט כל ניניהם של דינה ומולה שליט גרים היום בפרדס חנה.
דינה נפטרה ב- 1990, ומולה חמש שנים אחריה.
בשנת 2013 נפטרה בתם הצעירה – רוני פיין. רוני היתה פעילה ב"צופים" בנעוריה, ובבגרותה לימדה בבית ספר החקלאי. היא היתה מורה מצטיינת למקרא, מחנכת מוערכת בכיתות הבוגרות, אהובה מאד על כל מכיריה וחבריה.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות