חדשות אחרונות

משפחת רוזן

מראשוני פרדס-חנה
התישבו בשנת 1934

אברהם

1965–1904

ארץ מוצא: פאודוסיה, רוסיה
מקצוע: מקים ומנהל בית הספר העממי

חנה

1992–1904

ארץ מוצא: מוטלה. פולניה
מקצוע: מורה למלאכת יד

סיפור המשפחה

לזכר אברהם רוזן ז"ל.
אברהם רוזן (רווזין)[1] נולד ב-1904 בפאודוסיה שברוסיה הדרומית. אביו, עסקן ציוני מסור, נתן לבנו חינוך עברי, נוסף להשכלה הכללית. בפאודוסיה לימדו באותן השנים מורים עברים מעולים ואחדים מהם הגיעו לארץ והמשיכו בעבודתם החינוכית. מהם רכש ידיעות הגונות בעברית ובלימודים עבריים. אחרי סיום ביה"ס התיכון לא מצא את מקומו בעירו ויחד עם דודו הצעיר נצטרפו לקבוצת חלוצים, שעברה בעירם בדרכם לארץ. הם הצליחו להגיע עד קושטא וזמן רב חיכו שם עד שקיבלו רשיון עלייה.
בזמן הראשון עבד א. רוזן בעבודות בנייה בתל-אביב של ימי העלייה השלישית. בתרפ"ד נכנס ללמוד בבית המדרש למורים בירושליים וגמר כאחד התלמידים הטובים. זמן מה המשיך ללמוד לימודי היהדות באוניברסיטה.
בתרפ"ח נשלח ע"י מחלקת החינוך כמורה לעברית לילדי השומרונים בשכם. התנאים בסביבה הערבית העויינת היו קשים. הוא קשר יחסים טובים עם בני העדה השומרונית והתחבב עליהם.
עם פרעות תרפ"ט נפסקה שם עבודתו והוא נשלח לבית-ספר תיכון יהודי בבגדד ("שמש"). התנאים היו נוחים לפיתוח תנועה עברית חזקה בין חניכיו. באמצעותו נוצרו קשרי מכתבים בין תלמידיו בבגדד לבין ילדי הארץ. רבים מתלמידיו עלו, מהם לקיבוצים ואחרים כמורים לערבית בבתי הספר העבריים. לאחר 4 שנים בבגדד, בתרצ"ד נקבע כמנהל בית הספר היסודי בפרדס-חנה והניח יסודות לחינוך במושבה זו. בית-הספר הושתת על חינוך לחיי חברה, על עבודה עצמית של הילד, מלאכה וחקלאות, חיי צנע וחיסכון.
חלק רב לקח גם בעבודת התרבות במושבה, כגון הרצאות להורים ולנוער המקומי. כן פעל בסניף המורים בשומרון, שימש כיו"ר,כבא כוח בוועידות המורים וכחבר המרכז. בייחוד דאג להשתלמות ובימי חוסר המורים בארץ לימד פדגוגיה בקורסים למורים ברעננה, חדרה ובתל-אביב.
לאחר למעלה מעשרים שנה בהוראה, נתמנה מפקח במחוז חיפה. שימש חבר בוועדות רבות של משרד החינוך ומילא באחריות את המשימות שהוטלו עליו. כמפקח הצטיין באישיותו המאוזנת, ביחס כבוד לזולת, כקטון כגדול. רבים נהנו מהדרכתו ומעצתו, שניתנו למורים גם בביתו, ללא שעות קבלה קבועות. מורים העסיקוהו גם בשבתות ובחגים, והכול אגב דברי עידוד ובהומור טוב ומלבב.
גם מפרי עטו נהנו רבים. מאמריו ורשימותיו הרבים ב"הד החינוך" ובבמות אחרות לחינוך מוקדשים לשאלות עיוניות ומעשיות. הוא טיפל בכל העשוי להקל על המורה את עבודתו. הירבה להביא לידיעת הרבים מהנעשה בעולם החינוך בארצות האנגלו-סקסיות ובברית המועצות. ידיעותיו בשפה האנגלית וברוסית היו לו לעזר. בחריצות רבה ליקט חומר והביאו בלבוש עברי.
עם מר וקסלר הוציא חוברות לתנ"ך ומקראות לעברית, לפי העקרונות המתודיים שדגל בהם.
בזמן האחרון נתערערה בריאותו. בי"ז בתשרי שנה זו[2], נפטר בבית החולים "הדסה" בירושלים לאחר שלבו לא עמד לו. הובא למנוחת עולמים בחיפה, מקום מגוריו בשנים האחרונות.
חבל על דאבדין. י. ברטוב

ומוסיף איתמר : אמי עלתה לארץ עם כל משפחתה, ההורים, אח ושתי אחיות. אח נוסף ירד לארגנטינה בזמנו, מפחד השרות בצבא הפולני. בארץ הכירה את אבי. הוא נשלח ללמד עברית בבי"ס יהודי בבגדד. היא נסעה לעיראק ושם התחתנו. כששלטונות עיראק מצאו שאבי עושה תעמולה ציונית, הצליחו להתחמק וחזרו לארץ. בדיוק אז חפשו מורה בפרדס-חנה. גם אמי עבדה כמורה לתפירה ומלאכת יד מספר שנים.

[1] כך בפרסום של י' ברטוב "לזכר נעדרים". במסמכי התיק האישי של א' רוזן רשום ששמו הקודם היה רבזין, ובמקום אחר - רוזין - בית הראשונים.
[2] מודעה על מותו פורסמה על-ידי המועצה המקומית פרדס-חנה ב- י"ח בתשרי תשכ"ו, 14/10/1965 - בית הראשונים

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות