חדשות אחרונות

  • ספורט. תערוכה על הספורט במושבה.
  • דף חדש: אברי הברון (היילברון) – זכרונות

משפחת צביליחובסקי

מראשוני פרדס-חנה
התישבו בשנת 1930

יוחנן

1962–1902

ארץ מוצא: אומאן, אוקראינה
מקצוע: חקלאי, בעל משק עופות

שפרה

1998–1907

ארץ מוצא:
מקצוע: חקלאית ,לולנית

סיפור המשפחה

גיוחנן ושפרה צביליחובסקי - בוני המושבה ומראשוניה

בית צביליחובסקי לא שייך כיום למשפחה אך אפשר לראות אותו ברחוב ראשונים או כפי שנקרא בפי התושבים: "שכונת הפועלים". הסיפור של משפחה זו בפרדס חנה מתחיל ביום שבו הודיעה חברת פיק"א של הברון רוטשילד (הנדיב הידוע) על הקמת המושבה על מנת, בין השאר, ליישב בה את פועלי החברה כחקלאים. הקמת המושבה פרדס חנה היא אחד ממפעליה האחרונים של חברת פיק"א והיא על שם חנה, אחייניתו של הברון.

באותם ימים נגמרה עבודת הייבוש של ביצות כברה שהשתרעו מאזור קיסריה כמעט עד עתלית והתבצעו על ידי פיק"א. יוחנן צביליחובסקי שעבד בתחילה כפועל ואח"כ כיד ימינו של המהנדס הממונה על הייבוש מר קובלנוב, נישא לא מכבר לשפרה לבית ליברמן שהייתה גם היא עובדת כפועלת בייבוש הביצה. יוחנן עלה לארץ כחלוץ בן 18 (בשנת 1920) ושפרה כחלוצה בת 18 (בשנת 1925).

בעת בה נסתיימה עבודת ייבוש ביצת כברה נתבשר צביליחובסקי על המשך עבודתו כמנהל עבודה בתשתית האינסטלציה של המושבה העומדת להבנות. הוא השתתף בקידוח הבארות והנחת תשתית המים לפרדסים ולבתי המגורים.
הוצע ליוחנן צביליחובסקי לבחור את המגרש בשכונת הפועלים, שהיא השכונה שיועדה לפועלי פיק"א. הוא בחר את המגרש שעל הגבעה הצופה עד היום על פני המושבה כולה עד הרי הכרמל והרי אפרים. כעובד פעיל בהקמת המושבה הוצע לו לבנות בעצמו את ביתו וזאת לאחר שתתבצע ההתיישבות המתוכננת. ואמנם אפשר עוד היום לראות שבית צביליחובסקי לא נבנה במתכונת של "שכונת הפועלים" של אז אלא גדול יותר. הבית נבנה כבית דו משפחתי, אשר החלק השני הושכר לאחרים. בהתחלה הושכר למשפחת קרקובסקי שעלתה אז מפולניה והשקיעה בקניית פרדס במושבה. בשנות הארבעים משפחת קרקובסקי עזבה את המושבה. חלק מבני המושבה הותיקים יזכרו בוודאי את ילדיהם, מנחם וליתקה (מרגלית) קרקובסקי. בשנת הקמתה של המושבה גר הזוג צביליחובסקי עוד במושבה זכרון יעקב, שם נולדה בתם הבכורה ורדה צביליחובסקי שלמדה באחד המחזורים הראשונים של בית הספר העממי בפרדס חנה וכן גם באחד המחזורים הראשונים של בית הספר החקלאי. מאחר וביתם הושלם רק בשנת 1935 גרו שפרה ויוחנן במגורים זמניים. לאחר שהוקמו המגורים הזמניים של עובדי החברה, מה שנקראו אז "בתי פיק"א" או בכינוי הלגלגני : קסריליבקה (ע"ש "כתריאליבקה" של שלום עליכם) הם גרו שם. חודשים ספורים לפני המעבר לביתם החדש על הגבעה בשכונת הפועלים, נולד בנם גורי.
כפרס על היוזמה והמרץ שהשקיע יוחנן בתשתית של המושבה, חברת פיק"א העניקה לו פרס. הפרס היה מקלט רדיו. באותה עת היה זה הרדיו הראשון בפרדס חנה. כל סוף שבוע היו תושבי פרדס חנה מתכנסים ברחבת המרפסת של בית צביליחובסקי לשמוע מוסיקה ואף לרקוד לצליליה. זה נמשך עד סוף שנות ה 30 שאז גם אחרים ידם הייתה משגת לרכוש מקלט רדיו. מעניין להזכיר שלמקלט הזה הייתה קליטה מדהימה ממרחקים, מכל העולם.
בנוסף לפרדס שהיה בחלקה שנקראת עד היום חלקה "ארבע מאות", המשפחה הקימה משק חי בשכונת הפועלים. בשנים הראשונות של מלחמת העולם הראשונה כאשר לא היו משלוחי תפוזים לאירופה והמשק לא הניב פרנסה עבד יוחנן בסלילת כבישים במערכת של הצבא הבריטי שהיה אז בארץ, ביניהם סלילת שדה התעופה בצת בצפון הארץ. שפרה והילדים טיפחו את הרפת ואת הלול. משק העופות גדל לאחר מלחמת העולם השנייה ומלחמת השחרור להיות אחד ממשקי העופות הגדולים באזור. יוחנן צביליחובסקי היה חבר ב"הגנה" כמעט מיום היווסדה. היה לו אישור של "מושבע" מטעם ממשלת המנדט הבריטי. ה"מושבעים" היו אנשים שנשלחו מטעם ההגנה לקבל רישיון לנשיאת נשק המיועד לשמירת המושבה בעת המאורעות ולאחר מכן. הנשק הרשמי שלהם היה מאוחסן בתחנת הנוטרים והיה מורכב מרובים איטלקים וקנדים. הנשקייה הזו שכנה שנים רבות במרתף בית הקולנוע ואחר כך באחת הרפתות בשכונת הפועלים. בנוסף, כמפקד כיתה בהגנה היה ברפת של משק צביליחובסקי סליק של רובים "בלתי ליגלים". שכלל רובים "אנגלים" ואקדחים. הנשק הליגלי בנשקיית ה"נוטרים" שימש לאימוני ההגנה ביער שבסוף שכונת הפועלים. תעודות ה"מושבעים" הועברו מאיש לאיש פן ייתפשו על ידי האנגלים כאשר ברשותם הרובים. כידוע, נשיאת נשק באופן בלתי חוקי גררה עונשים קשים עד עונש מוות בתלייה. כך שימשו לאימון כל התושבים.

הבת ורדה, הייתה פעילה גם היא בארגון ההגנה, עברה קורס קשר שהיה באותם הימים איתות בשפת מורס בעזרת דגל ביום ובעזרת פנס בלילה. עם פרוץ המאורעות ב 29 בנובמבר 1947, עוד בהיותה תלמידה איישה את תחנת הקשר שהייתה על בריכת המים במגרש ינקלביץ בסמוך למגרש צביליחובסקי. הקשר היה עם ישובים בהרי אפרים ומנשה באמצעות פנס איתות. בית הספר החקלאי הקדים את בחינות הבגרות וורדה, כמו יתר בני כתתה התגייסה לצה"ל עם הקמתו במלחמת השחרור.
בתקופת המאורעות של 1947 ומלחמת השיחרור ,כמו נערים אחרים בשכונה,גורי העביר "קשרים" לשומרים ולאנשי ההגנה במושבה. הוא גם מונה אחראי על 3 רובים אנגלים שהיו עוד "בלתי ליגלים" והיו מיועדים להגנת המושבה בעמדות של תל צבי הצפונית, שם היה אביו מפקד. על גורי היה לחכות בחזית הבית עם הרובים, על מנת שיקבלו אותם אנשי ההגנה של תל צבי הצפונית. היה מאורע אחד, עוד לפני שהבריטים עזבו את האזור, שבו "כמעט" נתפס בחזית הבית עם הרובים האלו. מעניין לציין שהבריטים ערכו חיפוש במשק צביליחובסקי כמה שנים קודם ולא מצאו דבר. החיפוש הזה היה קשור לחטיפת שני הסרג'נטים הבריטים על ידי ארגון האצ"ל. מן הראוי להזכיר שבפרדס חנה לא הייתה כל התארגנות אחרת מלבד "ההגנה", לא אצ"ל ולא לח"י. התקפת האצ"ל על מחנה 80 , עליה ודאי יסופר הרבה , וכן פיצוץ רכבת הנשק הבריטי בפאתי המושבה ,נעשו ללא קשר לאנשי המושבה והמושבה סבלה איומים ואף הופצצה על ידי הבריטים בשל אותן פעולות. היריות במחנה 80 הם שהבהילו את גורי עם הרובים לחזית הבית ובעודו עומד שם הגיע לשכונה משוריין בריטי והוא רק "כמעט" נתפס, כי במשוריין היו אנשי אצ"ל שנסוגו ממחנה 80 לאחר ביצוע זממם.

יוחנן צביליחובסקי היה ממקימי אגודת "המחלבה" במושבה שעסקה באיסוף, שיווק ועיבוד החלב של הרפתות במושבה ואחר כך הקים את מערכת האיסוף והשיווק של הביצים ממשקי המושבה במסגרת "המחלבה". יוחנן יעץ ועזר לאחרים בהקמת משקי עופות. ההצלחה של משק העופות אפשרה ליוחנן לתרום הרבה לקליטת כמה משפחות של עולים חדשים ובחרו להישאר בפרדס חנה, גם כאלה שפתחו תעשייה זעירה וחנות. איכות החלב ותוצרת הלול של משק צביליחובסקי הייתה לשם דבר במושבה ושכנים וסוחרים העדיפו אותה. בשנות החמישים חוסלה הרפת והלול הורחב פי כמה.

אחרי פטירתו הפתאומית וללא עת של יוחנן צביליחובסקי, בשנת 1962, ניסתה שפרה לנהל את המשק הגדול. מסיבות בלתי ברורות המשק חוסל והבית נמכר בשנת 1969. שפרה עברה לגור בירושלים, היכן שבתה ורדה ובנה גורי גרו באותה עת. היא חייתה בירושלים 36 שנים אחרי מות יוחנן ונקברה בבית העלמין בפרדס חנה. הבת, כיום ורדה זוסמן היא ארכיאולוגית במקצועה. הייתה שנים רבות האוצרת של רשות העתיקות הממשלתית. הייתה נשואה לפרופסור צבי זוסמן ז"ל, שהיה גם נגיד משנה של בנק ישראל בשנות השבעים, יש לה ארבעה ילדים ואחד עשר נכדים. . גורי, שלמד באוניברסיטה העברית בירושלים בעת שיוחנן נפטר, נשאר ללמד באותה אוניברסיטה. נשוי לבינה שהייתה גם המנהלת של המכון לסיבים בירושלים ולהם ארבעה ילדים ושמונה נכדים.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות