חדשות אחרונות

משפחת חזנוב

מראשוני פרדס-חנה
התישבו בשנת 1929

גדעון

1990–1907

ארץ מוצא: ביירות,לבנון
מקצוע: חקלאי

חנה

2015–1914

ארץ מוצא: בוברויסק, רוסיה הלבנה
מקצוע: מורה

סיפור המשפחה

גדעון נולד ב 1907 בביירות שבלבנון, שם הפגישה יד המקרה את הוריו, שניהם ילידי רוסיה הלבנה. אביו, שאול דוד, עלה לישראל עם אשתו הראשונה ובתו בעקבות אחיו יעקב שלמה חזנוב, מאנשי ביל"ו מייסדי המושבה גדרה, אך נאלץ להשאיר את בתו שולמית בבית דודיה ולהרחיק עד ביירות כדי לטפל במחלת אשתו. לאחר פטירתה פגש את רבקה לבית בבליצקי שבקרה את דודה יעקובסון בדרכה מרוסיה הלבנה לאחֶיה שהיגרו לארה"ב. השנים נשאו וגדעון היה בנם הבכור. אחריו נולדו הבנות צביה, רוחמה, חפציבה ורחל. המשפחה עברה ב 1915 לחלב (כיום סוריה) שם נהל האב סניף "כרמל מזרחי" .
גדעון לא הלך לבית הספר, אך למד עברית, תנ"ך וחשבון מפי אביו ומורים מזדמנים. אחרי כבוש ארץ ישראל ע"י הבריטים ב-1918 נשלח גדעון בן ה11 אל בית דודו בגדרה, שם חיתה כבר אחותו שולמית, כדי שיתחנך בארץ ישראל. בית הספר, חברת הילדים והחיים במושבה מצאו מאוד חן בעיניו ותקופה זו הותירה בו את חותמה המכריע וקבעה את עתידו. הוא החליט להיות חקלאי, רכש לו ערבית בניב "עזתי" ושמר כל חייו על קשר אהבה חם אל ה"דוד", ה"דודה" והמושבה גדרה ואנשיה.

לאחר מות אביו מטיפוס ב 1922, הגיעו לגדרה גם אמו והבנות. למרבה האסון, הדוד נפטר מדלקת ריאות כחודש לאחר בואם. הדודה המשיכה את הטפול במשק בעזרת גדעון, ונטלה על עצמה את פרנסת המשפחה וממון הלמודים של גדעון ואחיותיו. את לימודיו התיכוניים התחיל גדעון בגימנסיה בירושלים כשנה לפני מות אביו ואחרי שנשאר שנתיים בגדרה המשיך בלימודיו וסיים את ביה"ס הריאלי בחיפה ב 1926.

אחרי סיום הלימודים, עבד וגר גדעון במשתלה ותחנת הניסיונות של פיק"א בזרעוניה (ליד בנימינה) שנהל בן דודו, עמרם חזנוב, האגרונום הראשי של פיק"א. בנובמבר 1929 עבר לפרדס חנה וגר יחד עם יוחנן אלטברג בביתו של משה לרנר עד שתסתיים בנית 10 הבתים הראשונים ברחוב הדקלים (רחוב 500) והגרלתם בין המתיישבים. בראשית 1930 הגיעו אמו ואחיותיו מגדרה והמשפחה עברה לגור בבית בן 2 החדרים. צריף השירותים נבנה מאחורי הרפת. היחידה החקלאית כללה 20 דונם פרדס שאת מחציתו נטע גדעון עוד בהיותו בזרעוניה ואת מחציתו השנייה נטע בעזרת אחותו צביה באביב 1930. במרוצת השנים טפל גם בפרדסים שהשתייכו לאחרים עבור שכר קבוע או חלק מהכנסות הפרדס.

חנה נולדה ב 1914 בעיירה בוברויסק ברוסיה הלבנה, בת בכורה למלכה ושכנא איזנשטדט, אחות למיכאל (1915) ושאול (1923). המשפחה הייתה ציונית וחנה ומיכאל בקרו בגן עברי בו הייתה הגננת, רחל, אחותה של חנה רובינא. בעקבות המהפכה הקומוניסטית ואבדן הפרנסה, נדדה המשפחה בשנת 1921 לכפר קטן, פוסטלניקי, בו ניהל שכנא טחנת קמח על אחד מיובלי נהר הדווינה. למרות האיסור המשיכו הילדים לקבל חנוך עברי ע"י מורה פרטי שגר אתם והחיים בחיק הטבע היו עבורם חיי גן עדן. חנה הספיקה גם לבקר במשך שנה בגימנסיה בעיירה דריסה.
המשפחה הגיעה לארץ בשנת 1925 באנייה "לנין", קבעה את ביתה בנוה שאנן בחיפה, וחנה ומיכאל נשלחו לבית הספר הריאלי. אחרי שנה התיישבה המשפחה בבאר-טוביה, שם סיימה חנה את בית הספר היסודי לאחר שנת לימודים אחת, עזרה להוריה בעבודה החקלאית, קראה הרבה יצירות מופת שמצאה בספריה המקומית ונהנתה מן הפעילות החברתית של הנוער. במאורעות תרפ"ט (1929) נשרפה המושבה כליל, והמשפחה עברה לפרדס-חנה שזה עתה הוקמה. בתקופה זו החלה חנה את לימודי ההוראה בסמינר לוינסקי בתל-אביב וסיימה אותם בסמינר בית הכרם בירושלים.
למרות שחנה וגדעון היו תלמידי בית הספר הריאלי בחיפה בשנת 1925, חנה בא' וגדעון בז', נפגשו רק בפרדם-חנה. על פגישתם הראשונה מספרת חנה: "כל תושבי פרדס-חנה נהרו אל הופעה מוזיקלית בגבעת-עדה שארגן תושב המקום מתתיהו אריאלי, מחבר השיר הידוע 'כובע של קש'. אני, נערה צנועה בת 17, נסעתי בעגלה, גדעון רכב על סוס. למרות ביישנותי, החלו להתפתח בינינו יחסי חברות". הזוג התחתן בשנת 1938 בטכס צנוע שנערך בבית הרב בחיפה, בלי שמלת חתונה ובלי אורחים, וחנה עברה לגור בביתם של גדעון ואמו.

הבית נשאר לב משפחת חזנוב המורחבת גם אחרי מותה של רבקה ב-1958 וגדעון המשיך למלא באהבה את תפקיד ראש המשפחה. הוא הקפיד לנסוע כל שנה לאזכרת הל"ה בהר הרצל, שסאלי פנואלי, בן אחותו שולמית, היה אחד מהם, ולשמר את "מורשת גדרה" ע"י הוצאת חליפת המכתבים בין הדוד ובנו עמרם בספר "איש מבני ביל"ו" וקריאתם, "לטובת הדור הצעיר", במפגשים המשפחתיים בגדרה. קולו היה צלול וחזק וכשהיה מספר היה משתמש בשפה עשירה ומסיים את דבריו בקריצת עין שובבה וחיוך.

לפני נשואיה עבדה חנה במשך שנה בכפר הנוער שפיה, אבל ביתר שנותיה כמורה לימדה דורות של תלמידים בביה"ס היסודי "אלונים" בפרדס-חנה ונטעה בהם את אהבתה לטבע. היא היטיבה לספר וחלקה עם ילדיה ותלמידיה את תיאורי נוף ילדותה ואת חוויותיה מטיול מורים לאירופה ב 1937, אירוע לא שכיח בשנים ההן.
גדעון נודע במושבה כפרדסן מומחה ושותף פעיל בענייני הציבור. הוא היה חבר המועצה מטעם מפלגת "הציונים הכללים" באחת הקדנציות, עסוק תמיד בענייני אפא"י ואגודת המים, וחבר ב"בני ברית". תמיד לבש חאקי - מכנסי "אתא" קצרים המגיעים לברכיים וכובע שעם (הלמט) - נוסח החיילים הבריטים.
גדעון נפטר ב1990 בגיל 82, חנה חגגה את יום הולדתה ה100. לחנה וגדעון נולדו 3 ילדים: אסתר (אסתי) ב - 1938, יעקב (קובלה) ב - 1944 ונעמי ב – 1946. יעקב נקרא על שם ה"דוד" – יעקב חזנוב. אסתי, שהתחתנה עם בן המושבה יגאל מיכלזון ז"ל, וקובלה נשארו לגור בפרדס חנה. נעמי גרה בכרם מהר"ל. "יבול" הצאצאים כולל גם 9 נכדים ו13 נינים.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות