חדשות אחרונות

משפחת ויינרב

מראשוני פרדס-חנה
התישבו בשנת 1932

אברהם

1976–1897

ארץ מוצא: סוסנוביץ, שלזיה (פולין)
מקצוע: רוקח, חקלאי

יהודית (יוטה)

1987–1903

ארץ מוצא: זכרון יעקב, ארץ ישראל
מקצוע: אחות, חקלאית

סיפור המשפחה

מראשוני המתיישבים-המייסדים של המושבה בנו את ביתם במו ידיהם, בעזרת ידידים וקרובי משפחה ב-1932 בשכונת הפועלים (כיום רח' הראשונים). יוטה לבית אברמוביץ' נולדה בזכרון-יעקב ב-1903 למשפחה ענפה, דור רביעי בארץ-ישראל מצד אמה (שרה). אביה היה האיכר הביל"ויי משה אברמוביץ' יליד מולדובה (רומניה), ממייסדי זכרון-יעקב ויקב "כרמל מזרחי". בנעוריה קיבלה יוטה הכשרה כאחות מתנדבת ואכן כעבור שנים, ב-1923, נפגשה עם אברהם, בעלה לעתיד, בפעילות משותפת במתן עזרה רפואית לנפגעי מחלת המלריה באזור שבין בנימינה לזכרון-יעקב (במרכז הרפואי "בית התרופות" ברח' הנדיב בזכרון-יעקב ובבית-חולים ארעי באזור).

אברהם ויינרב נולד ב-1897 בעיר סוסנוביץ בדרום פולין (שלזיה) למשפחה אמידה עם תודעה ציונית נלהבת, מהמשפחות המעטות בעיר באותם ימים שנענו לבשורה עם ראשית התנועה הציונית. אביו הסוחר, ישראל ויינרב, היה ציר בשני הקונגרסים הציוניים הראשונים.
המשורר חיים נחמן ביאליק ששימש בצעירותו כמורה לעברית לילדי כמה משפחות יהודיות בסוסנוביץ , בין השנים 1897 ל- 1900, התגורר בין השאר בבית משפחת ויינרב (שם כתב כמה משיריו הנודעים "כוכב נידח", "המתמיד", "רזי לילה", "תקוות עני" ועוד).
בילדותו למד אברהם השכלה כללית וגם עברית. אבל לא זכה ללמוד מפי ביאליק מפאת גילו הרך ואילו אחיותיו הבוגרות היו תלמידות המשורר. אברהם הצעיר יצא לעיר פראג ללימודים והשתלמות בכימיה וברוקחות, ובשנת 1922, ימי העליה השלישית, בחופשת הקיץ בא לביקור בארץ-ישראל בעידודו ובתמיכתו של אביו. (זה היה מיד לאחר אישור המנדט הבריטי על א"י על-ידי חבר הלאומים). במהלך שהותו עבד אברהם גם כעוזר בבית המרקחת היחיד באותם ימים בתל-אביב, ברח' אלנבי בקרבת הטיילת בחוף הים. כאשר פרצה מגיפת מלריה נזעק לסייע לחולים באזור בנימינה וזכרון-יעקב ושם (כנזכר לעיל) פגש והכיר את יוטה, רעייתו לעתיד. השניים התחתנו כעבור כמה חודשים והתגוררו תחילה בבנימינה. אברהם עבד כיועץ מקצועי במפעל קטן ונסיוני לייצור בשמים בעיקר מפרחי היסמין. בבנימינה נולדה הבת הבכורה טובה ב-1923 ולימים ב-1927 בנם שמואל (שמוליק). אולם כעבור כמה שנים נענו יוטה ואברהם ברצון להצעה להתיישב בסיוע פיק"א בפרדס-חנה במטרה לעסוק בחקלאות, בעיקר בפרדסנות למען יצוא של תפוזי יפו לאירופה. בתמיכתו של הברון רוטשילד הנדיב הידוע. יוטה היתה נלהבת ואופטימית במיוחד להזדמנות המיוחדת כיאה לבת למשפחת איכרים ואכן כל השנים שמרה במסירות ובאומץ על הפרדסים המשפחתיים ומקורות הפרנסה מחקלאות. אברהם היה תחילה מאופק בגישתו ונאלץ להשקיע מאמצים ניכרים כדי להסתגל לחיים של פרדסן וחקלאי. מאחר ושלט היטב בכמה שפות (עברית, אנגלית, גרמנית, רוסית) עסק גם בעבודות תרגום לעת-מצוא בין השאר של דיאלוגים וטכסטים בסרטי קולנוע שהוקרנו באולם הקולנוע המקומי.

יוטה ואברהם היו מעורבים בעקביות בחיי המושבה הצעירה ובהתפתחותה. אברהם הוא שהעלה את הרעיון להפוך את שכונת הפועלים לשדרה מצלה באמצעות נטיעת עצים משני צדי הרחוב. בפרדס-חנה נולד ב- 1934 בנם השלישי בן הזקונים – ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נתבקש אברהם, בזכות כישוריו המקצועיים ברוקחות, לעבוד כאזרח במסגרת הצבא הבריטי המלכותי (חיל הרפואה) במרכז התרופות הארצי במחנה הצבאי הגדול בפאתי המושבה. בהכנה, במיון ובארגון של משלוחי תרופות לאזורי הקרבות הגורליים בצפון-אפריקה (1942) ומקומות אחרים. משלוחים שהוטסו, בין השאר, במטוסים שהמריאו משדה התעופה הצבאי שליד עין שמר. יוטה עבדה בהתנדבות בחלוקת בגדים ישנים מטעם ויצ"ו ובעזרה לעולים חדשים יוצאי תימן וזאת בנוסף לדאגה המתמדת לפרדסים בזמנים קשים. לאחר המלחמה עסק אברהם בעבודות שונות, בין השאר בהכנת תמרוקים ומוצרי קוסמטיקה עדינים, בתרגומים וכתחביב גם בציורי ילדים על לוחות עץ. בשנות חייו האחרונות עבד במשרה חלקית במועצה המקומית, בהקמה ובארגון של ארכיון המושבה.

יוטה נפטרה ב-1987 ואברהם ב-1976. הם נטמנו למנוחת עולמים בבית העלמין בפרדס-חנה. ילדיהם: טובה למדה בחוות הלימוד בירושלים, ממקימי קיבוץ אלונים ופעילה ב"נוער העובד", התגוררה עם בעלה עשהאל כהן והמשפחה בפרדס-חנה. נפטרה ב-1965.
שמואל למד במקוה-ישראל, התנדב לפלמ"ח במלחמת העצמאות. למד בפקולטה לחקלאות ברחובות ועבד במכון ויצמן, במחלקה לגנטיקה. בין השאר, עבד גם כיועץ חקלאי במערב אפריקה מטעם המחלקה לשיתוף-פעולה בינלאומי במשרד החוץ. התגורר עם משפחתו בפרדס-חנה (גן עוז). אלמנתו רחל ורבים מבני המשפחה עדיין מתגוררים במושבה.
ב-1956 החליט שמואל להחליף את שם המשפחה ויינרב לשם עברי – דליות.
הבן השלישי של יוטה ואברהם – ישראל דליות, כיום גימלאי, מתגורר עם רעייתו נעמי (זקס) בירושלים, היה שנים רבות עורך בכיר ב"קול ישראל" וברשות השידור (רדיו) אחראי לשידורים מוסיקליים. מקיים קשר מתמיד עם קרובי המשפחה במושבה.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות