חדשות אחרונות

  • ספורט. תערוכה על הספורט במושבה.
  • דף חדש: אברי הברון (היילברון) – זכרונות

משפחת הריס דוד ואסתר

מראשוני כרכור
התישבו בשנת 1923

דוד

1941–1872

ארץ מוצא: חמט, אוקראינה
מקצוע: ראש המועצה הראשון של כרכור

אסתר

1970–1887

ארץ מוצא: לונדון, אנגליה
מקצוע: עקרת בית

סיפור המשפחה

דוד הריס הגיע ללונדון עם הוריו שהיגרו לאירלנד ועברו משם ב- 1902 ללונדון. אביו ודודו רכשו את בית המלון "סנטרל הוטל", שעבר לאחר זמן לניהולו של דוד. במלון הזה היו מתארחים כל גדולי הציונות. בלונדון נעשה הריס כתובת לצעירים המעוניינים לעלות לארץ ישראל. חברי "אחוזת לונדון א'", שהתארגנו וערכו את ישיבותיהם במלון סטנרל הוטל שאפו לבנות את עתידם בארץ ישראל ובחקלאות, והשתייכו ל"ציונים הכלליים". מצבם הכללי והכלכלי היה טוב, והדחף שלהם לעליה היה אידאולוגי.
בשנת 1923 עלה לארץ עם אשתו אסתר ושלושת ילדיהם, והם היו הראשונים מבין בוני הבתים אשר עברו לגור בבית שבנו (לפניהם בנתה משפחת לוינסון בית, אך לא גרה בו והוא עמד לשימושם של הפועלים). ביתם עומד בפינה הצפון מזרחית של מפגש דרך הבנים ורח' המייסדים. הבית הוא בית מגורים אנגלי קלאסי, דו-קומתי. חזית הכניסה ממערב. קומת הקרקע מכילה 4 חדרים בעלי תקרות גבוהות (אחד מהם הוא הסלון, חדר לכל דבר), מטבח, שירותים וגרם מדרגות המוליכות לחדר אחד בקומה השניה. מרפסת קטנה מצועצעת תלויה בחזית הבית בקומה השניה. לבית יש גם כניסה אחורית (למשרתים שלא היו לו). עם השלמת בניית הבית הצטרפו לכרכור גם אסתר והילדים, ששהו עד אז בתל אביב. החיים בכרכור היו קשים מאד, ואסתר פעלה רבות לשיפורם. היא תרמה רבות לגן הילדים ולבית הספר, כתבה לחברים באנגליה על המצב (מכתבים המשמשים מקור מידע חשוב ביותר על החיים בכרכור), התרימה אותם ועודדה אותם לעלות ולהתישב בכרכור.
בארץ יסד הריס מפעל לתעשית השמן, וניסה את כוחו גם בעסקי הטבק.
לקראת סוף שנות ה- 20 ציר כלכלתה הראשי של כרכור, בלחצו של הריס, היה הפרדס. בשנת 1927 הקימו הריס, אייזן, שפניצקי, לוין ובנדס ביחד את חברת "הדר". הריס שכר את ש. קפלון, בן ראשון לציון, לנהל נטיעת 250 דונם פרדס, והקפיד על עבודה עברית בלבד, מהלך שעודד הגעת פועלים למושבה.
הריס תרם את הקרקע לבניית בית הכנסת והגן שלידו, אשר נקרא "גן דוד", וגם שימש בהתנדבות כחזן.
דוד האריס שימש יו"ר ועד המושה מהקמתו של הוועד באוקטובר 1927 ועד פטירתו בשנת 1941, כשהוא בן 69.
שנת 1939 היתה שנה של משבר כלכלי קשה, והאריס ביטא את המצוקה במכתב לחברי אחוזה בלונדון: "עסק ההדרים הרוס, לא ניתן לגבות את הכסף עבור הפרי של אשתקד ולא ניתן לקבל מקדמות על חשבון העונה הבאה. שכר הפועלים לא שולם כבר חמישה חודשים והם שובתים". הוא פונה לחברי אחוזה בתחינה לסיוע כספי, ומסיים ביאוש: "זו התוצאה מ- 19 שנה של עבודה קשה ומאבק. האם היה כדאי?", אולם את מכתבו הוא חותם כבר עם שארית של אופטימיות: "נחמתי היא, כי אלמלא מאמצי למען אחוזה, כרכור לא היתה קיימת".
ב- 25/1/1940, לאחר שסולק כל חוב המסים לממשלת המנדט, מתפרסם אישור רשמי להפיכת כרכור למושבה, אשר בראשה מועצה מקומית, ודוד האריס הוא ראש המועצה.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות