חדשות אחרונות

  • זכרון בסלון 2019
  • תערוכה בגלריה: הגדות מאוסף פוגל
  • דף חדש: אברי הברון (היילברון) – זכרונות

משפחת המרוב

מראשוני פרדס-חנה
התישבו בשנת 1929

אשר (אוסקר)

1998–1903

ארץ מוצא: גרמניה
מקצוע: חקלאי, בעל נגריה

עליזה (אילזה)

1981–1907

ארץ מוצא: גרמניה
מקצוע: תופרת עילית

סיפור המשפחה

נתבקשתי לכתוב זיכרונות על הורי : המרוב (אוסקר) אשר ועליזה (הירשפלד) המרוב
ברצוני לכתוב משהו שונה מאשר רק היכן נולדו ואיך הגיעו לארץ לפרדס חנה.
ברצוני לספר על הורי – אישיותם וכישוריהם, על אהבתם לארץ ישראל (א"י) ולרוח החלוציות שפעמה בהם. על התקוות וההגשמה של עליה לארץ מהניכר, לעזוב את סיר הבשר וחיי הנוחות והרווחה ולהגיע לארץ לא נודעת מוכת שממה ומחלות מדבקות כמו מלריה וטיפוס, להתיישב בה, לעמול בתנאי מחיה קשים ולבנות ולהיבנות בה. לבנות את ביתם במו ידיהם ולהקים משק חי וחקלאות בעמל ויזע.
הורי עלו לארץ מגרמניה ,יחד איתם עלו אבי אבי- סבא מנדל וילדיו אווה, יטה, (יוקי) יעקב - כולם כבר בוגרים.
סבי ודודי (יוקי) עזרו בתחילה בעבודות החקלאיות.
הורי היו אנשים טובים חרוצים ומשכילים. אותי נעמי המרוב (למפרט) ואת אחי יורם המרוב הם גידלו בהמון אהבה ותבונה.
הורי הגיעו מגרמניה ללא ידיעת השפה העברית ואנחנו הילדים לימדנו אותם את השפה.
אבא עבר בח"ול תקופת הכשרה חקלאית טרם עלייתו ארצה.
אמא סיימה בית ספר גבוה למלאכת יד ותפירה.
הם עלו לארץ לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. באנייה לחיפה בעליה הייקית בשנת 1926.
אמא נאספה לביתה של חברתה הטובה בחיפה (דר' בייגל אסתר ובעלה) , שניהם עורכי דין שפעלו להעלאתם לארץ של ילדי שארית הפליטה- פליטי השואה בשיתוף עם הנרייטה סולד. ילדים אלו נקראו " ילדי עליית הנוער ".
לפרנסת הבית אמא תפרה "תפירה עילית" לנשות הטמפלרים ההדורות שבחיפה, זיכרון יעקב ותל אביב.
אבא עסק בחקלאות במושבות השרון- זיכרון-יעקב, בנימינה, גבעת עדה, ובייבוש ביצות חדרה. אבא חלה במלריה, שהפילה חללים רבים אותה עת, הוא קדח מחום ימים רבים, אך גופו החסון והספורטיבי התגבר על המחלה.
בשנת 1929 רכש הברון אדמונד דה רוטשילד אדמות שעליהן הוקמה המושבה פרדס חנה בה התיישבו ההורים והקימו את המשפחה.
אחי הבכור יורם נולד ב - 1936 ואני נעמי ב - 1937 .
סבתי אם אימי (פרדריקה נלקה הירשפלד) עלתה גם כן לארץ וגרה איתנו בבית. היא טיפלה בנו הילדים וניהלה את משק הבית ובכך אפשרה לאמי לעסוק במקצועה לתפור לנשים מחיפה ועד לתל-אביב. הן סמכו על יכולתה המקצועית בבחירת הבד והתאמת עיצוב הבגד על פי החלטתה לשביעות רצונן המלא. אימא גם תפרה לנו בנות המשפחה ובנות הדודות וגם שמלות כלה לבנות המושבה.
כאשר הגיע דודי (אחיה של אימי) קורט (יעקב) הירשפלד לארץ עם אשתו , התיישב גם הוא בפרדס - חנה והיה ל"נגר מדופלם ".
אבי אשר המרוב ודודי קורט הירשפלד, הקימו נגריה בשם "נגרית הירשפלד את המרוב", ברחוב הוואדי בפרדס חנה ועסקו בנגרות בניין בכל רחבי הארץ. כך תרמו לבניין הארץ, בנגרות בבניינים מחיפה ועד תל- אביב. בבתים ציבוריים, שגרירויות ומוסדות ציבור.
כאשר פרצו מאורעות 1937 , היה זה בתקופת השלטון הבריטי בא"י (בפרדס-חנה הוקם מחנה צבאי גדול לחייליו), ערביי הסביבה התנכלו לתושבים היהודים. התושבים התגייסו להגנה על בתיהם ומשקיהם מפני התנפלויות הערבים. הגברים התגייסו ל"גפירים" ואת הנשק החביאו "בסליקים" . אחד הסליקים היה חבוי ברפת בחצרנו בין הפרות והסוסים והיה באחריותו של אבי. משם יצאו המגנים לפעולות הגנה, אימונים וטיפול ברובים ובכלי ההגנה שעמדו לרשותם באותם זמנים. חדרים אטומים לא היו לנו. לכן אבי חפר "חפירה" (תעלה) שבה הסתתרנו בעת ההפצצות של הפורעים הערביים.
סבתי היקרה (פרדריקה נלקה הירשפלד) נפטרה כאשר הייתי בכתה ב' והשאירה בי חותם כבד של צער.
במלחמת השחרור נפל בן-דודי האהוב עזרא הירשפלד , אחיהם של עדינה,חנה'לה ואריאל. כוחותיו של דודי (קורט הירשפלד) לא עמדו לו באבלו הכבד וכעבור שנים מעטות נפטר. אימי עליזה המרוב ז"ל נפטרה בגיל 74 בשנת 1981 . אבי אשר המרוב ז"ל נפטר בגיל 95 בשנת 1998 . אחי יורם המרוב ז"ל נפטר בגיל 70 בשנת 2006. כולם טמונים בבית העלמין בפרדס-חנה. פרדס - חנה - כרכור משופעת בבני משפחות המרוב והירשפלד.
גם אני צוויתי את קבורתי בפרדס-חנה, למרות שמקום מגורי היום הוא ברמת- גן.

כתבה נעמי המרוב-למפרט
יוני 2016

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות