חדשות אחרונות

זכרונות – חיים פרידמן

"לעבודה בגן שמואל הלכתי שעה וחצי בדרך לא סלולה. וגם חוזר רגלי. למשפחת שניאורסון מחדרה היו 3,000 דונם אחת המשפחות המיוחסות ביהדות. אני נהלתי עבורם את הפרדס. היו שני אחים במשפחה, יואב ומנדל, שהיו קשורים לניל"י, יואב ספר לי את כל העניין של ניל"י. לאחר זמן התפזרה הקבוצה שלנו, חלק מקבוצתנו עבר לקבוצת גבע, חמישה מאתנו לא רצו לעבור היינו: אני, בייליס, איתן, ארמן ורומן.
לאחר זמן עברנו לפרדס-חנה והיינו בין הראשונים. שמענו שפיק"א מתכננת ישוב בפרדס-חנה, באותו זמן חרשו את אדמות פרדס-חנה והבנו שהפרויקט של פרדס חנה כבר קיים. הפכו את האדמות בעומק של 1.20 מ' בשביל להכין אותן לפרדסים. החריש נעשה כך: חברו מחרשה לקטר עם מנוע שאליו רתמו מחרשה בגובה של בן אדם ואחד ישב על המחרשה כדי לכוון.
למושבה באתי ב- 1930. נסעתי לפיק"א בחיפה והפקדתי 500 לירות. בפרדס חנה היו אז שני סוגים: 500 ו-800, ובכן 500 הלירות שהכנסנו היו על שמנו ועל שם פיק"א, בכל שנה יכולנו להוציא חלק מהכסף. את הכסף קיבלתי מהבית. הייתי כבר נשוי את גרטרוד אשתי שפגשתי בחיפה בשנת 1929, היא הגיע אז כתיירת. התחתנו באופן רשמי בירושלים. בקיצור הגענו בשנת 1930 לפרדס חנה שהייתה אז כמו מדבר שממה. גרנו בבית של רומן יחד איתו. את האדמות קבלנו מפיק"א והקמנו משק ממש: היו לנו פרות תרנגולות, סוס וגינה. את החלב ריכזו אצל בדרק ואח"כ שלחו לחיפה, בשנת 1935 כאשר במושבה היו יהודי גרמניה היתה כבר הצרכניה.
הייתי חבר הנהלה. נפגשתי עם פרנק, שהיה אחראי על ההתיישבות בארץ הוא היה הפקיד של הברון רוטשילד. אמרתי לו יש לנו צרות עם החלב אז הוא אמר: אתם יודעים מה, תקבלו הלוואה להקמת מחלבה. נסענו לעמק לראות מחלבות והקמתי מחלבה משוכללת במושבה. המחלבה הוקמה על יד הצרכניה, והיא הייתה שייכת לאיכרים. פרנק היה יהודי מאלזס שלא ידע מילה אחת בעברית, ידע ערבית או צרפתית. שאלתי אותו: אתה ציוני? הוא ענה: אני פקיד הברון והברון אוהב את א"י לכן גם אני מוכרח לאהוב את א"י. אנחנו יסדנו את הלגיון "גוש הצפון" של האיכרים בו התארגנו האכרים של 500 ו-800 בנוסף לועד המושבה שהוקם מהיום הראשון. בישיבה הראשונה של כל המושבה החלטנו להקים ועד. זה היה ביום שבת. התכנסו תושבי שכונות הפועלים, רח' 500 ומעטים מרח' 800 בבית שכונות הפועלים. באסיפה זו בחרו ועדת תקנון. רודה יזם את רעיון קביעת התקנון. נבחר ועד בן 5 אנשים: דקורוטובסקי, דנובסקי, רדז'יבסקי, רוֹדֶה ואני: ארבעה הראשונים פועלים ורק אני אכר. קבענו דברים יסודיים: אין שכר לימוד, הרווקים שלמו מסים גבוהים מבעלי המשפחות זכות בחירה גם לפועלים ולא רק לאכרים. את האכרים גרשו אז מההסתדרות, כי היינו כבר בורגנים ועלי אדמות והעסקנו פועלים.
שם המושבה נקבע עוד ע"י חברת פיק"א, המקום נקרא קודם רביה וכך קבלנו גם מכתבים. סעיף נוסף בחוזה דן בעבודה עברית. קבענו שהמסים יהיו שווים, הועד ייבחר באסיפה כללית. (ועדת התקנון התפזרה לאחר שאושר התקנון) צרפנו את כל התושבים לקופת חולים כללית גם אלו שלא היו חברי הסתדרות ההסדר היה הסכם קולקטיבי לכל המושבה. את המסים שלמנו דרך המועצה. את התקנון הביאו לאישור האסיפה הכללית.
לא רצינו שיהיה מסחר פרטי ולכן החלטנו שתהיה במושבה צרכניה שהיא גוף שיתופי ולא פרטי. הפועלים התנגדו לזה, הם רצו שיהיו חנויות. את הכסף להקמת הצרכניה אנחנו השקענו ע"י קניית מניות. הצרכניה עמדה בפני עצמה. בתקנון נקבע שהמסחר לא יהיה פרטי ותקום הצרכניה. חברי ההנהלה של הצרכניה נבחרו באסיפה כללית. הם קיבלו תפקידים ונהלו את העסק הזה כאשר בכל שנה היתה אסיפה כללית של הצרכניה והיו בוחרים הנהלה חדשה. בבית רבקה נערך בירור בעד ונגד מסחר חופשי בנוכחות בן גוריון. בשנת 1925 כאשר נוסדה בנימינה, פיק"א רצתה את אנשי נהלל והציעה להם מגורים בבנימינה זו היתה מושבה כמו זכרון יעקב: המסחר והמשק היו פרטיים. היו להם שטחים גדולים של אדמה ולכן המשק שלהם היה מעורב. פיק"א תכננה ליישב בפרדס חנה 200 משפחות. קסלמן היה המהנדס המתכנן. בתכנית של המושבה שכחו דבר אחד: בית קברות.
800 ו-500 קבלו יחידות קרקע שוות. העולים מגרמניה קבלו אותה יחידת קרקע אבל שלמו יותר. ל-25 דונם הם שלמו 1000 ל"י. ויקטור כהן ניהל באותה תקופה את פיק"א."

מועד הראיון, המראיין ועורך הראיון – לא ידועים. מתוך קלסר 367.