חדשות אחרונות

דוד שביט, ממיסדי גן השומרון – על שנים ראשונות בכרכור

"נולדתי ב- 1924 בנירנברג, גרמניה. לארץ הגעתי בינואר 1934, לכרכור בפברואר 1934 ובאמצע 1934 לגן השומרון, עם ההורים בלה וזיגפריד-אליעזר ואחי סטפן שנולד ב-1919. בנירנברג אבא היה בעל מפעל קטן למוצרי עור. בכרכור גרנו בבית זִיגרמן, שנמכר למשפחת מתיזון. השטח המיועד לישוב היה ריק לגמרי והמתישבים היו כל מיני בעלי מקצוע חופשיים ללא חקלאים בכלל. התחלנו להקים משק חקלאי הכֹל במימון עצמי. ללא עברית כלל נשלחתי לכיתה א' למורָה חביבה גורדון בצריף שהיה במגדל המים הראשון במזרח המושבה. בשנה השניה נשלחתי לכיתה ה' למורֵה איש שלום. לבית הספר בכרכור הגענו ברגל או על גבי חמורים. חיילים אוסטרלים שחנו במקום התענינו בחמורים. בתקופת המאורעות למדנו איתות על ידי המדריך שרגא הריס מעל המגדל בגן השומרון.
לבזוסקי בנה בית בן שתי קומות בצומת ע"י המקום שהיום נמצא בו מוסד שער מנשה. הוא התכוון שהמשטרה תאייש אותו אך באותה עת החלה בניית מבני טיגרט ובנין כזה נבנה בקרבת מקום עבור המשטרה של כרכור. בית לבזוסקי נעשה על ידי הצבא הבריטי למתקן כליאה עבור הצבא היווני. בהמשך מלחמת העולם השניה, ב-1942, בנה הצבא שדה תעופה למטוסי הפצצה לנקסטר שיצאו מכאן להפציץ את שדות הנפט בפלוישטי שברומניה, ובית ספר לטייסים להכשירם למפציצים כבדים. הורסט כהן מכרכור היה הממונה על החשמל במחנה. אחרי המלחמה היה זה בסיס של מטוסי לנקסטר שפעלו נגד העפלה הלא חוקית לארץ. ליד המקום שהיום נמצאת גבעת חביבה הוקם מחנה צבאי של חיל פרשים הודי ומשפחתי אירחה ואימצה קצין הודי שהיה הוטרינר בו. בקצה המזרחי בכרכור של הרחוב שנקרא היום רחוב נעורים החרים הצבא הבריטי את הבית כעל שתי הקומות של משפחת פלסקובסקי ובתים נוספים. נבנו אורוות לסוסים ומחנה שבויים עבור קצינים צרפתים שהובאו מסוריה ולבנון לאחר כיבושה. הצרפתים היו יוצאים בשיירה רכובים כשבראשם קצין אנגלי וכן בסופו.
במלחמת העצמאות גוייסתי לתותחנים לגדוד נגד טנקים מס.421 . לפני הגיוס, בשטח חקלאי שלנו במזרח גן השומרון, הועמדו במאי או יוני 1948 שני "תותחים" (של פעם), בתגובה להפגזת תותחים של הצבא העירקי מבַּקה לאזורנו.
ללשכת הגיוס זומנתי לתל השומר ליום 1.10.48 בלגן גדול היה, הגיע משלוח גדול של מתגייסים – גיוס של עולים חדשים. ידוע היה כי ביניהם היו עולים מברית המועצות שחלקם שרתו בצבא האדום בתותחנים, והמגייסים היו מעונינים בהם לכן הודיעו כי כל אלה יפנו הצידה ואני הצטרפתי אליהם. שרתתי בגדוד נ.ט. 421 בצוות עם תותח נ.ט. על זחל"ם. השתתפנו בכיבוש בית ג'וברין ומשטרת בית ג'וברין ובוקר אחד נשלחנו לחסום את הצבא המצרי על כביש בית ג'וברין עירק אל מנשיה מלפרוץ את המצור על פלוג'ה. בכיבוש כפר דומא פגשתי את שרגא הריס מכרכור. בין 16 ל-17 לאוקטובר השתתפתי בכיבוש גבעה 113  בלילה בקרב שבו נהרג יוסף סגלוביץ ז"ל, בן כיתתי מכרכור ששרת בסוללת תותחים אחרת.
כששרתתי מול כיס פלוג'ה היינו קרוב לשטח שבו פרצה הפלוגה הדתית של אלכסנדרוני לעירק אל מנשייה. ראיתי את הכישלון ונפילת ה-86, ביניהם חיים רכס ז"ל ובנימין פרח ז"ל, בני כרכור.
בערב הקרב לכיבוש עירק אל-מנשיה נשלחנו לקרבת מקום על מנת לחסום את המצרים.
היות ואני יליד העיר נירנברג שבגרמניה והיחידי בחדרה שנולד בנירנברג ועיר זו הוכרזה כעיר תאומה לחדרה, הוזמנתי מספר פעמים לביקור ע"י עירית נירנברג כנציג העיר חדרה שבה חייתי שנים רבות וגם נאמתי וברכתי בגרמנית. זכיתי גם בתואר "יקיר העיר" חדרה.
כיום אני האחרון שנשאר ממייסדי גן השומרון.

14.8.2016 כתב: יורם שתיל

הערת בית הראשונים: הדברים הובאו כלשונם. בפרסומים אחרים מנין הנופלים בקרב על עירק אל מנשיה הוא 87 או 88.  על חורבותיה של עירק אל מנשיה עומדת היום קרית גת.