חדשות אחרונות

  • זכרון בסלון 2019
  • תערוכה בגלריה: הגדות מאוסף פוגל
  • דף חדש: אברי הברון (היילברון) – זכרונות

חוות ברין – אחוזת מגד

על דרך היציאה מפרדס חנה לכיוון גן שמואל (כיום: מול תחנת הדלק) הוקמו בשנת 1923 בניני הניהול של בתי מגד ופרדסיה. את הישוב מגד הקים הרופא, ד"ר זאב בְּרִין, ד"ר בריןאשר התיישב קודם לכן בחדרה. ברין חלה בהרעלת כינין קשה, לאחר ששרת כרופא בחדרה ואף בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, והחליט להעדיף את הכיוון החקלאי של חייו על פני הכיוון הרפואי. הוא היה מהיוזמים של חברת מטעי פרי הדר – Jaffa Plantation.
בשנות ה- 20 הוא רכש שטח אדמה גדול ובשנים 1926-1927 ונסע לגרמניה, שם ערך מסע שכנוע בקרב יהודים בגרמניה לאיסוף כספים ולצרף חברים לחברת מטעי פרי הדר. בכספים שאסף רכש אדמות מניסן רוטמן ומחברת פיק"א, והחל בנטיעת פרדסים ועיבודם על-ידי פועלים עבריים. בשנת 1928, כשנה לפני שהחלה ההתישבות בפרדס-חנה, נבנתה ה"חווה" על שטח של כ- 13 דונם, ובמרכזה בנין הראשי בתכנונו של אדר' יוחנן רטנר כמרכז אדמיניסטרטיבי, מרכז לסגל, וסביבו חומה להגנה. בחווה התגוררו גם חלק מהפועלים עד שנת 1935. לישוב קרא "מגד" לפי הצעת גיסו, ש"י עגנון (נשותיהם היו אחיות).  חוות ברין בית הפגודה
כאשר השלטון בגרמניה עבר לידי הנאצים החליטו בעלי יחידות המשק במגד לממש את זכויותיהם ולהתיישב במשקיהם. באותה תקופה יזם ד"ר ברין, ביחד עם ד"ר בירם, מנהל בית הספר הריאלי בחיפה וביחד עם משה סמילנסקי, את הקמת בית ספר חקלאי לילדי המושבות. היוזמים רצו להקים את בית הספר בפרדס-חנה, והמשא ומתן עם חברת פיק"א נמשך עד שהם שקלו כבר להקים את בית הספר באיזור רחובות, אך בסופו של דבר חברת פיק"א התרצתה והקדישה חלק משטחיה בפרדס-חנה למטרה זו. ביום 23/10/1934 נערכה בחוות ברין הפתיחה החגיגית של לימודי בית הספר החקלאי,  וכאן עברו על בית הספר שלוש שנותיו הראשונות, עד השלמת הבניה של מבני הקבע בשטח שעליו עומד בית הספר עד היום. טקס הסיום של המחזור הראשון של התלמידים נערך ב- 5/7/1939, כבר במשכנו הנוכחי של בית הספר, לאחר שהתלמידים נבחנו ועמדו במבחני הבגרות.
אחרי שבשנת 1936 בית הספר עבר למקומו הנוכחי, חולקו אדמות מגד למגרשים, נמסרו לבעליהן והוחל בבניית הבתים. מתיישבי מגד, שיסדו את "אגודת מתיישבי מגד", היו "ייקים", עולים מגרמניה, חלקם היו בעלי תארים אקדמיים מתקדמים, שזנחו את מקצועותיהם אחרי עלייתם ארצה ועשו הסבה לחקלאות. מגד החלה כשכונה עצמאית, וב- 22/1/1939, לאחר דיונים ממושכים, הוסכם על צירופה לפרדס-חנה. בשכונה עובר רחוב אחד בלבד, אשר שמו: רחוב מגד.
משק הילדים: הגב' קְלֶר וָיימֶסהָיְימֶר ניהלה מוסד ילדים בגרמניה. כמו אחותה, אנה אסינגר, היא עברה עם מוסד הילדים לאנגליה עם עלית הנאציזם, אך בשונה מאחותה המשיכה והעלתה את המוסד והילדים לארץ-ישראל. בארץ התברר לה שאתר חוות ברין עומד למכירה והיא רכשה אותו והקימה בו מוסד ילדים בשם "משק ילדים". גב' ויימרסהיימר הגיעה ארצה כבר אלמנה, עם שלושה ילדיה: יואב, מיכל ומיכאל. מיכאל, הבן הצעיר, נהרג בתאונת מטוס במלחמת השחרור. יואב צור, בנה של גב' ויימסהיימר, ספר באופן מרגש ביותר על משק הילדים בראיון לרפי קאופמן, מארגון יוצאי מרכז אירופה.  מזהים1א
משק הילדים התקיים במגד בשנים 1936-1944. ילדי משק הילדים זוכרים את התקופה בחום רב. במקומו הוקם במקום מוסד ילדים בשם "בית הילד", והתנהל בו מוסד ילדים של ויצ"ו ומאוחר יותר, בהשכרת משנה, מוסד של עלית הנוער בשם "נתיבות". בשנת 1954 הצטרף מוסד נתיבות למוסד ילדים עיקרי בקרית-יערים, וחלק מחברי הסגל של המוסד עברו לשם גם הם.
כשהאתר בו שכן משק ילדים (תל מגד) הועמד למכירה רכש אותו מר נאה, שהקים במקום מוסד לחולי נפש בשם "גבעת נאה".
כעבור שנים הוחלפה שוב הבעלות, ובמקום הוקם אתר אירועים.
ב- 4/3/2008 התקיים בבית הראשונים בפרדס חנה-כרכור מפגש "מחוות מגד מעד היום". במפגש זה סיפרו המשתתפים את תולדות המקום מעת הקמתו ועד סיום תקופת המוסד החינוכי.
המבנה הראשי של החווה, שגג הרעפים שלו מזכיר פגודה, הוא מבנה לשימור (כרטיס 3.32.1 בנספח השימור לתכנית המתאר – תכנית מס' 353-0138586). בנספח לא הומלץ על אופן השימור. 063