אמרה ערבית אומרת "כל שיבר כף יד – אדמה אחרת" ואכן כאלה הן קרקעות פרדס חנה. המרכיב העיקרי הוא חול קוורצי שמקורו בים ומגיע ליבשה כתוצאה של תנודות המים, שוקע על שפת הים ואחר כך נודד פנימה, לארץ, באמצעות הרוחות המערביות. מרכיב עיקרי נוסף של קרקעות פרדס חנה היא אדמה חמרה האדומה, שהיא חרסית שנצבעה בגלל תחמוצות הברזל באדום והמנגן באפור. יסודות אלה הם שאריות של צמחיה שהתפרקה. הנזאז הוא מוצר חרסיתי שמרכיב קרקע קשה לחדירה בקיץ ובחורף. השכבות של סוגי הקרקעות השונים נמצאים בעומקי קרקע שונים בהתאם להתנהגות מי השטפונות. המרקם החרסיתי נמצא בדרך כלל בעומק הקרקע אולם יש שהחול העליון נשטף והחרסית (חמרה אדומה או נזאז אפור) נחשפו ונמצאים על פני הקרקע, ולעתים תנועת חול נייד "קברה" את החרסית בעומק רב. הקרקע המועדפת לנטיעת פרדסים היא תערובת של חמרה וחול.
באזור החוף בכלל ובפרדס חנה בפרט פני הקרקע מבותרים, כלומר, גבעות קטנות ומדי פעם אזורים מישוריים וכן גם שטחים ישרים משופעים המייצרים בקעות קטנות. מראה קרקע כזה הוא תוצאה של סחף החול הנישא ברוח הבאה בעיקר מכיוון מערב. ייתכן שגם למרחק מהים יש השפעה על המרקם. הקרקעות הקרובות לים חוליות יותר והמרוחקות בכיוון מזרח מעורבות עם סחף קרקע ומייצרות אדמה "כבדה ושחורה".
בעת הראשונה, בשנות השלושים העדיפו הפרדסנים ל"יישר" את השטחים לפני הנטיעה על מנת שיוכלו להשקות באמצעות תעלות בטון ו"צלחות" סביב העצים. עם כניסת הצנרת לתוך הפרדסים כבר לא היתה חשיבות ל"יישור" הקרקע בפרדס וההיפך כי בעבר עבודת ה"סקרייפר" חשפה לעיתים קרקע מתה מן העומק.
תחקיר: דודי שליט
מקורות מידע: מסמכי הארכיון של בית הראשונים, וכן "קרקעות ארץ ישראל" / פרופ' דגני ופרופ' יואל דן