חדשות אחרונות

  • ספורט. תערוכה על הספורט במושבה.
  • דף חדש: אברי הברון (היילברון) – זכרונות

מים – איך אפשר בלי מים?

מים לחקלאות במושבות פרדס חנה כרכור היו מאז ותמיד הכרח לקיומם של המתישבים החקלאים. בכרכור נאבקו המתישבים לדורותיהם בהשגת מים בכמויות מספקות, וכמעט ולא שרדו בשנים הראשונות, בגלל המקורות העלובים של מים.
פרדס-חנה הוקמה על ידי חברת פיק"א כאשר נקעה נפשם של פקידי החברה המיישבת מהסכסוכים  עם איכרי הגליל, והמגמה כאן היתה ליישב חקלאים העוסקים בענף הפרדסנות שהיה אז באופנה. כמובן שתנאי יסוד היה מציאותם של מים בשפע שמקורם היה בבארות שקדחה פיק"א עבור מתישביה.
כרכור
מתיישבי כרכור הראשונים עסקו בחקלאות התלויה ב"חסדי שמים", כלומר גידולים המסתפקים במי גשמים בחרף בלבד, שהם פלחה או נטיעת זיתים ואקליפטוסים. בפתח נחל עירון (ואדי ערה) ניצב תל אסוואר שלמרגלותיו מעין שאת מימיו אספו בצינורות לאספקת מי שתיה לכרכור. הבאר הראשונה נחפרה באדמות שלזינגר ב-1920, ממזרח למושבה. בראשית הובלו המים בפחים ולימים עם גידול באספקה ובביקוש הונח קו מים. מים בכרכור היו לעיתים עילה לחיכוכים בין אנשי ה"אחוזה" למתישבים  ב"מושב".
המתישבים שרצו לטעת פרדסים קדחו בארות לעצמם, בארות חול בעומקים של 15-25 מטר. האריס היה הראשון, וכמוהו היו כ-14 בארות. כמויות המים היו קטנות, התקלות רבות, כסף רב הלך לאיבוד, והבנקים הנושים גרמו לכמה מתישבים למכור את אדמותיהם. הידרולוג אנגלי בשם בלייק, מטעם ממשלת המנדט, קבע שהסיכויים למים נמצאים דווקא בצד מזרח של המושבה ואכן ב- 1928 קדחו באר נוספת באדמות שלזינגר ומצאו מים בשעור של 50-60 מ"ק לשעה.
המהלך הבא היה בשילוב של האדונים לבזובסקי ובלום. הראשון, איש חדרה, פרדסן, יזם "ביצועיסט", נעזר במימון של בלום שרכש את אדמות שלזינגר, ובעקשנות קדח בקרקעות במזרח כרכור (גן השומרון). ב-5 ביולי 1932 נחגג חג המים לבאר שהיתה בעומק 150 מטר והניבה 300 מ"ק לשעה. זאת היתה שמחה ענקית לכל מתישבי הסביבה, היהודים והערבים.
מערכת אספקת המים לצרכי בית וחקלאות היתה בידי המועצה המקומית של כרכור, ומגדל המים ברח' ניר, הניצב עד היום במרכז הישוב ומוכרז כ"מקום שמור", הוא עדות לימים ההם.
פרדס-חנה
כאמור לעיל, היתה זאת חברת פיק"א שדאגה לאספקת מים למתישבי פרדס חנה. הקידוחים היו בשטח הפרדסים, ועל הגבעות נבנו בריכות השקאה לאגירת המים. באזור המגורים  היו בארות  שלצידן מִגדלי מים לצרכי אספקה ביתית. היו גם פרדסנים יחידים, בתל אלון למשל, שקדחו בארות לעצמם.
הבארות  היו לא עמוקות  ולכן הניבו כמויות מים קטנות של כמה עשרות מ"ק לשעה, הקידוחים הגיעו לשכבות חול, שם הצטברו המים, ולכן גם רבו התקלות של סתימות בצנרת המסננת. גרוע מכל שההוצאות הכספיות היו למעמסה כבדה על הפרדסנים וגרמו לסכסוכים עם חברת פיק"א ועגמת נפש בחיפוש אחר מימון בבנקים.
אברהם לבזובסקי שכבר הוזכר לעיל היה מי שסימן את המהפך בתולדות אספקת המים שנמצאו בקידוחי גן בשומרון והגיעו לספיקות של 500 מ"ק שעה. לבזובסקי הקים את "חברת המים הארץ ישראלית" שהפכה ל"חברת המים השומרון" שהיתה לימים חברת "מקורות", והיתה אחראית לאספקה מסודרת לכל הצרכנים בפרדס חנה מאז קום המדינה ועד הימים האלה, ותודות רבות יש לומר למי שהיה המנהל שנים רבות מר ישראל מֶדְוֶצְקִי. "אגודות מים" רבות היו רוכשות המים מ"מקורות"ומספקות לחבריהן. "אגודה להשקאה "בצפון המושבה קיימת עד עצם היום. היו גם צרכנים בודדים  שרכשו ישירות וכמובן "המועצה המקומית" הקונה מים מ"מקורות" ומספקת לבתי התושבים.
מֵי נחלי מנשה
בשנת 1964 הוקם פרויקט שתוכנן על ידי תה"ל ובוצע על ידי "מקורות", שבו נבנו תעלות פתוחות ותת קרקעיות להובלת מים. המוביל הזה חוצה הפרדסים בין פרדס חנה לבנימינה. המים הנאספים הם מי שטפונות מגבעות במזרח. המים זורמים בתעלות פתוחות ותת קרקעיות לכוון הדיונות שממערב לפרדס חנה, שם הם שוקעים בחולות שמשמשים סננים (פילטרים), כך שהם "מתנקים" ומעשירים את האקויפר ונשאבים מחדש לצרכי חקלאות וצריכה ביתית, והעודפים מופנים למוביל הארצי.
נפח האגמים בדיונות מגיע עד 15 מיליון מ"ק לשנה, תלוי בכמות הגשמים. המים נעים ללא כל השקעה באנרגית חשמל, אלא אך ורק בכח הגרוִיטציה.
מים מושבים
הקיצוצים הקשים בהקצבות המים לחקלאות והצורך למצוא פתרון לקולחין העירוניים הביאו להקמת מט"שים (מרכז טהור מי שופכין), ושימוש חוזר במים המטוהרים. מט"ש חדרה מיועד לאספקת מים מושבים, לאחר טהור, לחקלאים באזור שלנו.
בשנת 2007 הניחה חברת "מקורות" קו לאורך כביש 65 להשקיית הפרדסים מדרום,  ומספר שנים לאחר מכן הניחה חברת "רימון" קו המספק מים לצפון פרדס-חנה. ההפרש במחירי המים המושבים למחיר מים שפירים הוא כשקל וחצי ל 1 מ"ק. מכאן שבכיסם של החקלאים המשתמשים כיום נותרים כמה אלפי שקלים מדי חודש.

נכתב ע"י דוד שליט, אפריל 2018.
המקורות:
כרכור מחצבתי –טובה הורביץ
אחוזה א'–כרכור – מ.י. פרח
סיפורי מים – יאיר מדוצקי
עצמי – דוד שליט