חדשות אחרונות

  • זכרון בסלון 2019
  • תערוכה בגלריה: הגדות מאוסף פוגל
  • דף חדש: אברי הברון (היילברון) – זכרונות

הצופים – ראשית השבט

לפי זכרונות שהועלו בבית הראשונים, יוני 2016, בפגישת דודי שליט, חיים מרקן, גדי בן יעקב, אסתר ברייטברד

שבט הצופים נוסד בשנת 1939. שמו נובע מעץ האלון העתיק שבחצר בית הספר אלונים. השבט נוסד על-ידי שלושה תלמידי הכתות הנמוכות בחקלאי: זאב ושושנה בֶּלוֹך ויהודית קרמר. בית בלוך[1] היה הבית שבו "נולד" השבט.
יהודית קרמר הפכה לחברה של המדריך של הנוער העובד, יהושע אדלר. זה גרם תמהון בין החניכים. לימים הם התחתנו, ושינו שמם לאיילון.[2]. מתנת נישואים היתה תמונתנו באלבום. יהודית היתה בת הדודה של זאב ושושנה וגרה אצל בלוך לאחר מות אביה[3], וכך למדה ב"חקלאי". היא היתה בגרעין שעלה למעגן מיכאל ולפני זה שהה במכון איילון. יהודית קרמר היא יהודית איילון האגדית ממכון איילון.
מראשוני השבט זכורים עמי דניאלי ואריאל הורנהוט. יש מחלוקת לגבי דב ויינר – אסתר סבורה שהצטרף לשבט בשלב מאוחר יותר. הוא יליד 1926-7, בן כתתו של יואל דן.
כשנוסד שבט הצופים כבר היה בפרדס חנה קן של הנוער העובד ושל בני עקיבא. הפעולות התקיימו בימי שלישי ובמוצ"ש. בכל התנועות היתה חלוקה לבנים ובנות.
גדי מונה בין ראשוני השבט את דן לטה (ידין), אליק בדרק, הרצל קנטור, אמל'ה בן-יעקב, רות שווגר, דיטה הירשמן, קטי ברגבור, ריבה ינקלביץ, אסתר ברייטברד, אסתר קופשטיין, ריטה לוקר, חוה שווגר. אסתר סבורה שבין החניכים הראשונים היה גם מיכה הרמן. דודי מוסיף את אריאל הורנהוט שהיה בין החניכים הראשונים ואחר כך מדריך של הכתה של דודי.
את הצריף בנה זלו (בן יעקב). הצריף היה מצופה יוטה. כשהבריטים עזבו גנבנו עמודים וכרתנו עמודים, ותקענו אותם באדמה ומשכנו חשמל מהבית של בן יעקב. במלחמת השחרור הצריף עוד עמד. עשינו ערבי ששי במשותף עם הנוער העובד לסירוגין אצלם ואצלנו.
תבורי תרם את המועדון הקיים ב- 13.3.1955.
במלחמת השחרור התקיים מחנה קיץ משותף עם הנוער העובד, במקום שבו עמדה ההכשרה של הצופים ואחר כך הגושרים[5], באביב 1948. זה היה בשבוע שבו נהרגו יעקב אייפרמן והופמן במוצב שילטה, ומוישה ינובר ניצל. גבי טריידל היה מדריך, ובנוער העובד היה דב אלוני. אחרי התלבטות הוחלט להמשיך במחנה. בהלוויה של אחד הנופלים נורה מטח כבוד וכדור אחד נפל על אוהל וחדר דרך ארבעת הקפלים של הכובע של רותי שליט (השמשוני).  ילד בטיול
אסתר מזכירה שאמציה בָּרְלָס היה ראש השבט הראשון. אחריו בא אריה הרמן, ואחריו אמנון דרורי. ברלס כתב את "ספר העופר", המדריך היסודי לצופה, שבנוי על תורת באדן פאול[6]. הוא היה מורה למתמטיקה בחקלאי, והיה קשוח!  בהמשך מזכירים גם את ד"ר ברוקס, שהיה בצופי באדן פאול באנגליה.
אמוץ זהבי היה מהמדריכים הראשונים בגל השני. הוא הגיע ב- 1943-4 ואז התגייס לצבא הבריטי בשנה האחרונה של המלחמה.[7] מיכאל פרנקל היה מדריך.
אסתר הצטרפה לצופים ב- 1939. דודי הצטרף לצופים ב- 1941, כשמלאו לו 9. החניכים שילמו כמה גרושים דמי חבר.
בקבוצה היו 10-14 חניכים, והקבוצות הופרדו לבנים ולבנות. חנה רוזן, המורה לתפירה, עזרה לגזור ולתפור מדים ועניבות ירוקות עם סרט לבן. אריאל הורנהוט לא חזר לפרדס-חנה אחרי מלחמת השחרור. מי שעזר לו בצופים היה דן לטה, שהיה זה שהפחיד אותנו.
הכתה של רמי ברוזה וחוה שווגר היו בנוער העובד, חוץ מחוה שווגר שהיתה בצופים וסבלה מחרמות בגלל "הבגידה" שלה.
ממליצים לראיין את ראובן פייזר על הצופים. לאסתר יש קשר אליו. גלפמן גם היה בצופים, ואיסר קפלן.
בפעולות למדנו קשרים ומחנאות אמיתית, סמפור ודגלים. שיחקנו סימני דרך, ערכנו טיולים גדולים במושבה ובדיונות. בברכה בנווה אשר שיחקנו כיבוש ארמון. זה היה שטח ענק. בנינו סולמות לטפס על עצים, שיחקנו מחניים ומשחק של הפסקת נשימה.
טיולים נערכו לשוני, לנחל חדרה, עד קיסריה לעיר העתיקה. ניווט היה בעיה. הצל היה הכיוון של ההליכה. היינו קוטפים פרחים ומוכרים אותם. אצל בית בלוך היה מרבץ של כלניות, בשוני קטפנו רקפות והגענו גם למענית. עם גבי טריידל נסענו לכנרת.
כְּרוֹך היה ראש הצופים בחיפה, וכשניהל את בית הספר החקלאי היה מעורב בצופים. מדריך בשכר החל מאמצע שנות ה- 60.
חיים זוכר איסוף של ארבה כשהיתה מכת ארבה.
אשר לתמיכת מוסדות המושבה בצופים – התשובה היא שהמושבה נוהלה ע"י הסוציאליסטים של דנובסקי והייקים של ד"ר וייל ויעקבזון, כך שלא סביר שתמכו בצופים.
קשר עם שבטי צופים אחרים היה עם בנימינה, חדרה (שבט "בני היער"), פתח תקוה ואבן יהודה.
אסתר סיימה כתה ח' ב-1944. גבי טריידל עוד היה במושבה במלחמת השחרור. הוא גר בבית רובינזון[8] ולא היה מגוייס. בתום מלחמת השחרור גבי יזם וארגן תרומות שהצופים יקימו את בית יד לבנים. (?)אחר כך הבית נהרס ונבנה מחדש מכספי המכירה של בית רובינזון (?)שהמועצה קיבלה בירושה.

[1] כיום: דרך הנדיב 93. בבית גרים כיום רינה ויאיר ברנדשטטר
[2] יהודית התייחסה לזה. מצוטט אצל עופר אדרת "אחרי מות", "הארץ", 20.3.2015: http://www.shimur.org/Ayalon-institute/pages/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%20%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F%20%D7%96%22%D7%9C%20%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F%20%22%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5%22
[3] אביה נהרג ב- 1938 בפיגוע באוטובוס בחיפה.
[5] כיום שכונת יפה נוף סמוך לרח' החורש
[6] ttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%95%D7%9C
[7] מלחמת העולם השניה.
[8] בית רובינזון היה חלק משכונת מגד. הזוג רובינזון היו חשוכי ילדים והורישו את ביתם למועצת פרדס חנה.